תא"מ 17797-06-12 ג'ואד ואח' נ' פור ואח'

בפניי תביעה ותביעה שכנגד .

העובדות וטענות הצדדים:

הנתבע הזמין מהתובע- קבלן לעבודות בניה ושיפוצים- עבודות בנית שלד לביתו במושב עבדון. בין הצדדים נחתם הסכם עבודה ביום 31.5.10, לפיו התחייב התובע לסיים את עבודות הבניה עד ליום 29.9.10 ובתמורה יקבל סך של 135,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישולמו לו בתשלומים לפי התקדמות הבניה. (ראה סעיף 16 להסכם אשר צורף לכתב התביעה).

התובע טוען כי ביצע את עבודות הבניה לפי התוכנית, וקיבל תמורה חלקית לפי התקדמות העבודה; בנוסף נדרש לבצע עבודות נוספות ושינויים שלא היו כלולים בהסכם העבודה המקורי, הוא ביצע אותן בהתאם לאישור המהנדסת מטעם הנתבעת (להלן: "המהנדסת").

התובע טוען כי ביום 1.2.11 ערכו התובע והמהנדסת מסמך המפרט את העבודות שבוצעו ע"י התובע ואת השינויים שבוצעו ולפי מסמך זה סך כל העבודות הנוספות עלה 25,640 ₪ בתוספת מע"מ (המסמך צורף לכתב התביעה). דהיינו סך של התחייבויות הנתבע עבור בניית השלד הינו 160,640 ₪ בתוספת מע"מ. התובע טוען כי קיבל מהנתבע סך של 139,640 ₪ כולל מע"מ ועל כן הנתבע נותר חייב לו סך של 46,702 ₪ כולל מע"מ בגינו מוגשת תביעה זו. התובע דורש תשלום ריבית והפרשי הצמדה וכן תשלום עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

הנתבע טוען, כי התובע הפר את החוזה, בכך שביצע שינויים ו/או חריגות שלא על דעת הנתבע ומבלי לקבל הסכמתו כפי שסוכם בהסכם, חלק מהעבודות לפי ההסכם לא בוצעו כלל, כמו כן התובע ביצע עבודה לקויה, והנתבע שילם במקום התובע תשלומים בגין רכישת חומרי בנייה בסך של 60,421 ₪ כאשר תשלומים אלו היה על התובע לשלם על פי ההסכם. מכאן הנתבע טוען כי יש לקזז סכומים אלו מכל סכום שייפסק לתובע, והוא טוען כי הוא לא נותר חייב מאומה לתובע ובגין הסכומים ששילם, הגיש תביעה שכנגד.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד לתשלום סך של 162,500 ₪ וטען, כי התובע (הנתבע שכנגד) הפר את ההסכם עמו עת סיים את עבודות הבנייה באיחור של חודש ימים ומסר את העבודה רק בסוף 10/10, העבודות היו לקויות, ביצע שינויים שלא על דעת התובע שכנגד (הנתבע) ולא ע"פ תנאי ההסכם והתכנית, מכאן הוא חייב לו את סכום התביעה הכולל בתוכו פיצוי מוסכם בסך של 1500 ₪ על כל יום איחור במסירה מכוח סעיף 14 להסכם, אשר נמחק ע"י התובע (הנתבע שכנגד) על דעת עצמו וללא הסכמת הנתבע (התובע שכנגד). התובע שכנגד הגיש חוות דעת מומחה מטעמו – אבנר ברק- אשר מצביעה על הליקויים בבניה ואשר לפיה עלויות אי ההתאמה בליקויי הבניה והפיגור במסירת הבית הן בשווי 162,500 ₪.

הנתבע שכנגד טוען בכתב הגנתו, כי סעיף הפיצוי המוסכם נמחק על דעת שני הצדדים ובהסכמתם המלאה. וכי העבודות שלו בוצעו על הצד הטוב ביותר ללא חריגות ושינויים על דעת עצמו אלא הכל היה באישור מהנדסת אלמוג.

הנתבע שכנגד טוען, כי עלויות הבנייה למעט עלויות מסמרים, חוטים וחוטי קשירה מוטלות על אלמוג זאת ע"פ הוראות הסכם העבודה בין הצדדים ולכן יש לדחות את טענותיו של אלמוג. בנוסף עיון בחשבוניות שצירף אלמוג מעלה כי רוב החומרים נרכשו לאחר סיום עבודות הבנייה ע"י אשקר והדבר מלמד כי אותם חומרים נרכשו ע"י התובע שכנגד לעבודות אחרות שהן לא העבודות נשוא התביעה.

הנתבע שכנגד צירף חוות דעת מומחה מטעמו – מרדכי שטיינר- לפיה אין ליקויים בעבודותיו.