תא"מ 17766-10-15 מוניות הזאר בע"מ נ' גוילה

1. התובעת הגישה כנגד הנתבע בקשה לביצוע שטר חוב שנחתם ביום 16.12.09 על סך של 15,000₪ אשר נמסר לידי הנתבע במסגרת עסקת שכירות רכב מונית מסוג מרצדס החל מיום 16.12.09 ועד ליום 23.8.10.

הנתבע, שהוא נהג מונית, חתם, במועד החתימה על השטר, על תצהיר המשקף את תנאי העסקה בין הצדדים.

בסעיף 7 לתצהיר הצהיר הנתבע כדלקמן: "אני מתחייב לשמור על המכונית מפני גרימת נזקים ו/או פגמים במידה ותיגרם למכונית תאונה ו/או פגמים. במידה ותגרם למכונית תאונה ו/או נזק כלשהו בין שנגרם על ידי ובין שאחר גרם לו, אני מתחייב לשפות ולפצות את בעל המכונית על כל הנזקים שיגרמו לו בתוצאה מכך, ואני מפקיד בידי בעל המכונית שטר חוב על סך 15,000 ₪ בחתימת ידי לשם הבטחת קיום האמור בתצהיר זה."

2. לטענת מנהל התובעת, כפי שבאה לידי ביטוי בתצהיר עדות ראשית שהגיש לאחר שניתנה לנתבע רשות להתגונן בטענותיו, סכום התביעה, שצומצם לסך של 12,250 ₪ כבר עם פתיחתו של תיק ההוצאה לפועל, נובע מתביעת השתתפות עצמית וכינון בהם נאלצה התובעת לשאת בעקבות שתי תאונות שאירעו למונית עת היתה בחזקת הנתבע.

תאונה אחת מיום 13.4.10 בגינה תבעה התובעת מהנתבע תשלום השתתפות עצמית וכינון בסך 6,770 ₪ (להלן: "התאונה הראשונה") והשנייה ביום 18.8.10 בגינה תבעה התובעת מהנתבע תשלום השתתפות עצמית וכינון בסך 5,307 ₪ (להלן: "התאונה השניה").

3. הנתבע לא הכחיש את אחריותו לתאונה הראשונה אך טען כי שילם על חשבון חובו לתובעת בגין תאונה זו סך של 4,750 ₪ .

הנתבע הכחיש אחריותו לתאונה השניה וטען כי המונית נפגעה שלא באשמתו וכי לא היה מקום להפעיל את הפוליסה ובכך לחייבו בתשלום ההשתתפות העצמית.

4. דיון והכרעה:

התאונה הראשונה:

מנהל התובעת הודה בתצהיר עדות משלים מטעמו כי לאחר שבדק עם הנהלת החשבונות מצא כי הנתבע שילם מספר תשלומים בודדים בסך כולל של 900 ₪ בחודשים יולי ואוגוסט 2010.

כראיה צירף לתצהירו העתק כרטסת הנהלת החשבונות עליה נסמך.

לעומתו, בסעיף 10 לתצהירו, מפרט הנתבע את תשלומיו ומועדיהם בחודשים מאי 2010 ועד דצמבר 2010 בסך כולל של 4,750 ₪.

כראיה מצרף הנתבע העתק רישום ביומניו בשנים 2010-2011.

גרסתו של מנהל התובעת אינה עולה בקנה אחד עם ניהול ספרי חשבונות תקין: