תא"מ 17723-05-12 זלנסקיה נ' שדה

בפניי תביעה כספית לתשלום סך של 26,139 ₪.

העובדות וטענות הצדדים:

התובעת הינה אזרחית ותושבת רוסיה, טוענת כי הגיעה לישראל בשנת 2003, הכירה את אלכסנדר אוקלבה (להלן:"אוקלבה"), והשניים חיו כבני זוג עד 2005, עת נעצרה התובעת ע"י משטרת ההגירה בשל כניסה שלא כדין לישראל.

על מנת שהתובעת תשתחרר ממעצר, היא נדרשה, להפקיד סך של 50,000 ₪; התובעת טוענת כי אמה העבירה דרך בנק ויסטירן יוניון סך של 23,600 $ שווה ערך ל- 103,226 ₪ בתקופה שבין 24.1.05 ועד 19.4.05 במטרה שיועבר חלק מהכסף למינהל האוכלוסין (סך של 50,000 ₪) כערובה. ההעברות נמשכו בידי אוקלבה וביום 20.4.05 הוא הפקיד ערבות בנקאית בסכום 50,000 ₪ והתובעת השתחררה וחזרה לרוסיה, ואילו אוקלבה קיבל את הכספים אשר הופקדו כנגד הערבות הבנקאית בסך שך 50,000 ₪.

התובעת טוענת כי היא ביקשה מאוקלבה להחזיר את הכספים אולם על אף הבטחותיו, הוא לא החזיר את הכסף למעט סך של 4,200 $ אשר הביאם ביום 6.5.06 לתובעת לעיר פנזה ברוסיה.

התובעת יצרה, דרך מכרה, קשר עם הנתבע ( עו"ד במקצועו) במטרה להגיש נגד אוקלבה תביעה להשבת כספים. סוכם שכ"ט עו"ד בסך 4000 $ ( סך השווה ל- 15,676 ₪) ובהתאם חתמה התובעת על ייפוי כוח מיום 20.7.09 ושילמה את הסכום לנתבע.

התובעת טוענת כי הנתבע לא עשה מאומה בעניין אוקלבה ולא הגיש בשמה תביעה על אף פניותיה הרבות אליו; התובעת הגישה תלונה נגדו בלשכת עורכי הדין בגין אי טיפול בעניינה , ובכך היא רואה את ייפוי הכוח שנתנה לו כמבוטל. התובעת טוענת כי משהתובע לא ביצע את המוטל עליו ע"פ ייפוי הכוח, הוא נדרש להשיב לה את כספה בנוסף לתשלום הוצאות שנגרמו לה, הכל כמפורט בכתב התביעה.

הנתבע טוען כי התובעת לא ביקשה להגיש תביעה נגד אוקלבה ושכר הטרחה ששולם לו לא היה במטרה להגיש תביעה נגד אוקלבה אלא במטרה לבדוק את מעמד התובעת בישראל, ולבדוק במשטרת הגבולות מה עלה בגורל הכסף המזומן ולמי הועבר ומתי, וכן לשם איתור מסמכים ולבדוק באם התובעת תוכל לשוב לישראל.

הנתבע טוען כי הוא החל לבדוק את מעמדה של התובעת כפי שסוכם בין הצדדים וגילה כי ב- 2003 התובעת הסתננה לישראל ולא ביקרה כפי שטענה, וכי היא עסקה בעיסוק בלתי חוקי עד למעצרה, הוא פנה למשרד הפנים והוציא אישורים ומצא כי התובעת אינה יכולה לשוב לישראל לפני 2015 בשל העבירה של כניסה שלא כדין לישראל.

הנתבע טוען כי לאחר בדיקותיו וכשמצא כי לאור כניסתה שלא כדין ועבירות שלא כדין שביצעה כולל עיסוק במכון ליווי של קרובת משפחה שלה, וכן הליכים פליליים שהתנהלו נגדה, התובעת אינה מורשית להיכנס לישראל לפני 2015 הוא הבהיר לה זאת במפורש ובכך הוא מילא את חובתו כלפיה.