תא"מ 17721-09-13 סאלח ואח' נ' מרקוביץ ואח'

בפניי תביעה כספית על סך 58,000 ₪, במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו את יתרת החוב בגין עבודות חיפוי אבן שבוצעו על ידו בביתה של הנתבעת ביישוב כפר ורדים, בתקופה שבין חודש 07/12 – 07/13.

בתיק נשמעו ראיות הצדדים. התובע העיד ולא הביא עדים נוספים. מטעם ההגנה העידו שני עדים: הנתבעת וכן בעלה יצחק (להלן: "יצחק"). בנוסף העיד המפקח דן שנער. הוגשו סיכומים בכתב, והתיק הובא בפניי לצורך הכרעה.

כעולה מכתב התביעה, הנתבעת שכרה את שירותיו של התובע כמבצע עבודות אבן ושיש בביתה, באמצעות המפקח דן שנער (להלן: "המפקח" או "דן"); ביום 15.7.12 נחתמה הזמנת עבודה בין התובע לנתבעת באמצעות דן לפיה התובע יצפה חלקים מבית הנתבעת באבן שתספק לו הנתבעת תמורת 57,000 ₪; לאחר שהעבודה בוצעה לשביעות רצון הנתבעת, הזמינה הנתבעת מהתובע באמצעות דן עבודות אבן נוספות בסכום מצטבר בסך 61,000 ₪ כמפורט להלן: ביום 5.1.13 הוזמנו עבודות הרכבת קופינג וספים לחלונות ועבודות אבן בתוך הבית בסך 29,000 ₪; ביום 10.2.13 בוצעה הזמנת עבודה נוספת בסך 20,000 ₪; ביום 22.6.13 בוצעה הזמנת עבודה נוספת בסך 12,000 ₪; כל הזמנות העבודה נחתמו ע"י דן, ובוצעו לשביעות רצון הנתבעת; הנתבעת שילמה לתובע סך של 80,000 ₪ במצטבר במועדים שונים באמצעות דן, כאשר התשלום האחרון בסך 2,000 ₪, בוצע על ידה ביום 2.6.13. הנתבעת נמנעה מלשלם לתובע את יתרת החוב בסך 38,000 ₪, ואף גירשה אותו מהשטח לקראת סיום העבודה.

עוד נטען כי בין התובע לנתבעת באמצעות דן נערכו הזמנות עבודה נוספות בע"פ בסך 20,000 ₪, כאשר בגין הזמנות עבודה אלו, לא שילמה הנתבעת לתובע דבר; הנתבעת הפרה את ההסכמים שבין הצדדים, ועל כן מתבקש ביהמ"ש לחייבה לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה.

מנגד מכחישה הנתבעת קיומו של חוב כלשהו כלפי התובע בגין ביצוע עבודות האבן נשוא התביעה, ואף טוענת כי שילמה בגינן ביתר, ועל כן, עותרת הנתבעת לדחיית התביעה נגדה. נטען כי בין התובע לנתבעת לא היה מעולם כל הסכם. ההסכם היחיד שהיה לנתבעת בקשר עם ביצוע העבודות נשוא התביעה היה עם המפקח; באוגוסט 2012, פנתה הנתבעת למפקח, וביקשה ממנו הערכת זמן וכסף לסיום פרויקט בניית ביתה הנוסף ביישוב, שבנייתו החלה בשנת 2007, והוקפאה. המפקח העריך כי עבודת האבן והספים הדרושה תארך כ- 5 חודשים ותעלה כ- 109,000 ₪ (500 מ"ר עבודת אבן, בשווי 200 ₪ למ"ר = 100,000 ₪, ו-90 מ"ר רץ ספים בשווי 100 ₪ למטר רץ = 9,000 ₪). בהתאם, ובאותו מועד, הזמינה הנתבעת את עבודות האבן מהמפקח אשר תבוצענה באמצעות אבן ירושלמית עתיקה וספים, אשר יסופקו ע"י מבצע העבודה ויירכשו על ידו. הוסכם כי עם הגעת משלוחי האבן לשטח הבית. יבדוק המפקח את כמויות האבן שסופקו ויחתום על קבלתן. עבודות האבן תבוצענה על פני כל שלד הבית החיצוני, הסלון, סיפי החלונות וסיפי המרפסות, לפי 200 ₪ למ"ר אבן ו-100 ₪ למטר רץ ספים, כולל מע"מ; המפקח גם המליץ בפני הנתבעת על בעלי מקצוע שונים לביצוע העבודות הדרושות להשלמת ביתה, כאשר לצורך עבודות האבן והספים המליץ על התובע, אשר לנתבעת לא הייתה כל היכרות מוקדמת עמו, אך מאחר וסמכה על המפקח נענתה להצעה כי המפקח יבצע את עבודות האבן באמצעות התובע , בהתאם להסכמות שהגיעה הנתבעת עם המפקח הנ"ל; הנתבעת ביקשה מהמפקח כי ייחתם הסכם בכתב בינה לבין התובע אך המפקח התעקש כי אין בכך צורך, וכי די בהסכמות בע"פ אליהן הגיע המפקח עם הנתבעת; הנתבעת ביקשה מהמפקח כי התשלומים לבעלי מקצוע שונים שהועסקו על ידו לצורך ביצוע העבודות בביתה, ייעשה בשיקים, אך המפקח התעקש על ביצוע התשלומים במזומן.

נטען כי המפקח ביצע את העבודות באמצעות התובע, והנתבעת שילמה ישירות למפקח, מעת לעת, ובהתאם לקצב התקדמות העבודה, את הסכומים המוסכמים כאשר כל התשלומים בוצעו במזומן לדרישת המפקח. כמו כן, תקופה ארוכה לאחר שהחל התובע בביצוע עבודות בביתה, מסרה הנתבעת ישירות לידי התובע כספים בגין העבודות בהתאם לסיכום שלה עם המפקח, והכל בידיעה ובאישור המפקח; בפועל שילמה הנתבעת למפקח סך של 249,700 ₪ בגין עבודות האבן והספים שביצע בביתה באמצעות התובע, כאשר סכום זה מורכב מסך של 151,000 ₪ בגין עבודות וסך של 98,700 ₪ בגין חומר; הנתבעת מכחישה כל סיכום בכתב ו/או בע"פ עם התובע וטוענת שכל סיכום שהיה לה בקשר לביצוע העבודות נשוא התביעה נעשה עם המפקח ומולו בלבד; הנתבעת שילמה לתובע את כל התמורה שסוכמה עם המפקח בגין העבודות, ואף מעבר לכך, וזאת משני טעמים: האחד, התובע כלל לא השלים את ביצוע העבודות בגינן קיבל תשלום. והשני, מעיון בכתב התביעה עולה כי התובע קיבל תשלום ביתר, מאחר והנתבעת שילמה למפקח בגין העבודות סכום כולל (151,000 ₪) הגבוה ב- 33,000 ₪, מעבר לסכום שהתובע בעצמו טוען שיש לשלם לו (118,000 ₪, דבר המוכחש); הנתבעת מכחישה את המסמכים שצורפו לכתב התביעה (העתקי הזמנת עבודה/חשבונית מס/קבלה), וטוענת כי נערכו בדיעבד על מנת שישמשו כראיה בהליך המשפטי דנן, וכן נטען כי אלה לא נמסרו לידיה בזמן אמת, אלא רק לאחר דרישות חוזרות ונשנות למפקח, בעקבות סירוב התובע לחתום על מסמך מיום 23.7.13 ובו פירוט כל התשלומים ששולמו לו במזומן (נספח 8 לכתב ההגנה).