רגב ואח' נ' דנצינגר ואח'

1.בפניי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

2.התאונה התרחשה בנתיב הימני ברחוב רוטשילד בראשון לציון, מעט לפני הפנייה לרחוב ארלוזורוב. רכב התובע והנתבע שכנגד ("התובע") נסע בנתיב ישר, ופגע ברכב הנהוג על ידי הנתבע 1 ("הנתבע") אשר פנה לרחוב ארלוזורוב, והיה בזווית של 90 מעלות ביחס לרכב התובע. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת מוקדי הפגיעה המדויקים של הרכבים, אולם תמונות רכב הנתבעים (נ/1) מאששות את גרסתם לפיה צד ימין של חזית רכב התובע פגע בכנף האחורית ימנית של רכב הנתבעים, מאחורי הגלגל. לטענת התובע, הוא נסע בכביש במהירות סבירה של כ-35 קמ"ש כאשר רכב הנתבע סטה לנתיבו בחדות מהנתיב השמאלי של רחוב רוטשילד על מנת לפנות לרחוב ארלוזורוב. התובע עצר בחריקת בלמים, אולם לא הספיק לעצור בטרם התרחשה התאונה. הנתבע הודה כי אכן פנה לרחוב ארלוזורוב מהנתיב השמאלי בלא שבדק כנדרש אם הנתיב הימני פנוי. הנתבע לא ידע לומר איפה היה רכב התובע כאשר ביצע את הפנייה והאם הוא אכן נעצר בחריקת בלמים כנטען על ידו.

3.אין מחלוקת כי עיקר האחריות לתאונה רובצת על הנתבעים, אולם לטענתם יש להטיל גם על התובע אחריות מסוימת. טענה זו מתבססת בעיקר על כך שלטענת הנתבעים בזמן הפגיעה רכב הנתבע כבר היה בחלקו בתוך רחוב ארלוזורוב. היינו, לטענתם הוא היה קרוב להשלמת הפנייה ואלו היה התובע ערני יותר היה בידו למנוע את התאונה.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי אין לייחס לתובע אשם בקשר להתרחשות התאונה. אכן, רכב הנתבעים כבר היה בשלב מתקדם למדי של הפנייה לרחוב ארלוזורוב. אולם, השאלה האם יתר ערנות של התובע הייתה יכולה למנוע את התאונה תלויה בנתונים נוספים, כגון מהירות הנסיעה של התובע, המרחק שלו מרכב הנתבעים במועד ביצוע הפנייה וכדומה. הנתבע העיד, בהגינותו, כי כלל לא הבחין בתובע ואינו יכול לומר מה היה המרחק שלו ממנו כשביצע את הפנייה והאם התובע עצר בחריקת בלמים. בנסיבות אלו, לא נשללה טענת התובע כי לא הייתה לו אפשרות לעצור שעה שבוצעה הפנייה של הנתבע לנתיבו. מיקום הרכבים במועד התאונה בפני עצמו אינו מחייב את המסקנה כי הייתה התרשלות, ולו מינימאלית, מצד התובע. בנסיבות אלו, אין לייחס לתובע אשם תורם להתרחשות התאונה.

5.אשר על כן, התביעה מתקבלת ואילו התביעה שכנגד נדחית. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובע סך של 15,792 ש"ח בגין הנזק ושכר טרחת השמאי, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 29.1.2016; סך של 375 ש"ח בגין אגרת משפט; ושכר טרחת עורך דין בסך 2,525 ש"ח.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ז, 22 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: