מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אברהם וקס

רכבי הצדדים היו מעורבים בתאונת דרכים. הנהג ברכב התובעת (להלן: הנהג) העיד כי נסע בנתיב האמצעי מתוך שלושה, במקביל לאוטובוס הנתבעים שנסע מימין, כאשר הבחין שהאוטובוס סוטה לכיוונו. הנהג ציין כי ניסה "לברוח" שמאלה אולם לא הצליח למנוע את המגע בין כלי הרכב.הנתבע 1 (להלן: הנתבע) טען כי ראה את רכב התובעת צמוד לאוטובוס, ולאחר מכן היה מגע בין הרכבים. לאחר ששקלתי את גרסאות הצדדים, מצאתי להעדיף את גרסת הנהג.הנהג מסר גרסה ברורה וחד משמעית, היה החלטי בתיאור האירוע והבהיר כי ראה את האוטובוס סוטה מהנתיב הימני לאמצעי, ובשל כך נגרמה התאונה: "אני אמרתי שאני ראיתי שהאוטובוס סוטה לכיוון שלי, ובאותו הזדמנות ניסיתי לברוח והוא פגע בי... האוטובוס סטה אלי, אני התחלתי לברוח והוא נגע בי ודפק לי את כל צד ימין..." (עמ' 2, שורות 21-26). הנהג עמד על גרסתו בחקירה נגדית, ונמנע מלשער או לנחש דברים שלא היו זכורים לו באופן מלא, והדבר נזקף לזכותו.מנגד, הנתבע התקשה מאד במהלך עדותו לומר באופן וודאי כי הנהג סטה מנתיבו, חרף שאלות חוזרות ונשנות. לאחר שלא ניתנה על ידו תשובה ברורה, ציין בית המשפט בפניו קושי זה: "כאשר בית המשפט מציין שגם עכשיו אני לא אומר שהוא סטה מהנתיב... אני משיב שראיתי אותו שהוא היה בכיוון של האוטובוס, שהוא היה צמוד אלי" (עמ' 4, שורות 18-19). בהמשך, מסר הנתבע כי "אני לא יכול לומר אם באותה שניה הוא סטה. העובדה היא שבהמשך הוא פגע" (שם, שוות 25-26). מעבר לכך, הנהג ציין בעדותו כי לאחר התאונה, מסר לו הנתבע "שיש לו במראה שטח שהוא לא יכול לראות אותי... שיש לו תחום אפס שהוא לא רואה" (עמ' 1, שורות 18-19). הנתבע אישר כי לאחר התאונה, מסר לנהג "שבפגיעה הוא היה בנקודה המתה שלי, מתחת למראה הקדמית" (עמ' 4 שורות 2-3) ולא טען כי בא בטענות כלפי הנהג, בשל העובדה שסטה מנתיבו וגרם לתאונה. יש בכך כדי לחזק את המסקנה כי הנתבע לא ראה את רכב התובעת סמוך לפני התאונה והוא לא יכול לקבוע אם זה סטה מנתיבו.כאשר קיימות שתי גרסאות, האחת החלטית וחד משמעית, והשנייה משתנה במהלך החקירה, ישנה עדיפות ברורה לגרסת הנהג, ואני מקבלת אותה במלואה. במצב דברים זה, ועל פי אותה גרסה, אין מקום לייחס לנהג אחריות תורמת כלשהי לאירוע ולתוצאותיו.לפיכך, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות נתבעת 3, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 1.סך של 28,695 ₪ (בגין התשלומים למבוטח ולשמאי) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום למבוטח, 16.06.16. 2.סך של 3,400 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד. 3.סך של 390 ₪ בגין אגרת משפט.4.סך של 400 ₪ בגין הוצאות בטלת העד שנפסקו בדיון. זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט המחוזי מרכז – לוד. המזכירות תשלח עותק פסק הדין לבאי כח הצדדים.  

ניתן היום, א' ניסן תשע"ז, 28 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.

     התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: