הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ואח'

רקע עובדתי וההליך

הבתים המשותפים ברחוב יהודה הלוי 13 וברחוב אברהם שפירא 16 בנתניה בנויים על מגרשים צמודים, כך שחזית כל אחד מהם פונה לרחוב המתאים ועורפי שניהם פונים אל קו המפגש בין המגרשים הצמודים עליהם הם בנויים.

המגרש עליו בנוי הבנין ברחוב יהודה הלוי 13 נמוך מן המגרש עליו בנוי הבנין ברחוב אברהם שפירא 16 בכ-2.5 מ' ובין חצרות הבניינים בנוי קיר מפריד המתנשא עד סמוך לגובה פני הקרקע של המגרש העליון ברחוב אברהם שפירא 16 (להלן: "הקיר המפריד").

הבנין ברחוב אברהם שפירא 16, הגבוה מבין השניים, נבנה קודם לשכנו ובנייתו הסתיימה בשנת 1969 ואילו הבנין ברחוב יהודה הלוי 13, הנמוך מבין השניים, נבנה במגרש עליו היה בנוי קודם לכן בית צמוד קרקע ובנייתו הסתיימה בשנת 1974.

בלילה גשום ב-11.1.15 חנה רכבו של דייר אשר התגורר בשכירות בבנין התחתון ברחוב יהודה הלוי 13 בחנית הבנין בצמוד לקיר המפריד ובשעה 3:00 לפנות בוקר הודיע לו אחד השכנים כי הקיר המפריד קרס על רכבו וגרם לו נזק ניכר.

התובעת, היא המבטחת של רכבו של אותו דייר, פיצתה את בעל הרכב עבור נזקיו ולאחר ניכוי תמורת שרידי הרכב הסתכם סכום הפיצוי לסך 40,720 ₪, בגינו הגישה תובענה זו לשיפוי מכח סעיף 62(א) לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א – 1981.

יש להעיר כי תחילה הוגשה התובענה אך כנגד הנתבעת 1 – נציגות הבית המשותף של הבנין התחתון ברח' יהודה הלוי 13, אולם בהמשך תיקנה התובעת תביעתה והוסיפה גם את הנתבעת 2.

בכתבי הגנתן לא הכחישו הנתבעות את קרות אירוע קריסת הקיר ואף לא את הנזקים הנטענים אך נחלקו ביניהן באשר לשאלת האחריות לקרות האירוע, כאשר כל אחת מהן מטילה את האחריות לפתחה של זולתה, ואף עלתה טענת אשם תורם של בעל הרכב.

בישיבה המקדמית הראשונה ביום 24.5.16, לאחר שמיעת טענות הצדדים וללא הסכמה ביניהם, קבעתי כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט ולמחרת אף מיניתי מומחה כאמור – המהנדס יואל בן עזרא – לו הוריתי לחוות דעתו בשאלות הבאות:

1. מי ובאילו נסיבות בנה את הקיר המפריד.

2. על שטחו של איזה משני הבניינים של הנתבעות היה הקיר המפריד בנוי.

3. מה סיבת קריסתו של הקיר המפריד ביום 11.1.15.

לאחר קבלת חוות דעתו נשאל המומחה מטעם בית המשפט על ידי שאלת הבהרה בענין חלוקת האחריות בין הנתבעות, בהמשך נחקר על חוות דעתו ומאחר שמינויו לא היה בהסכמת הצדדים הגישה הנתבעת 2 גם חוות דעת מטעמה, אשר המומחה מטעם בית המשפט אף התבקש להתייחס אליה לאחר שהמומחה מטעם הנתבעת 2 התייחס אל חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

כן נחקרו מצהירי הצדדים על תצהיריהם והצדדים הגישו סיכומיהם.

השאלות הטעונות הכרעה