תא"מ 17490-09-15 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חוגיראת ואח'

תביעה לשיבוב תגמולי ביטוח ששילמה התובעת 1 למבוטחת שלה – התובעת 2 – בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת 2 בתאונה שקרתה ביום 21.6.12 בה היה מעורב רכבו של הנתבע.

הנתבע שלח הודעה לצד השלישי בטענה כי על הצד השלישי לשפות את התובעים מכוח פוליסה לביטוח רכבו של הנתבע. הצד השלישי טען כי מאחר והפוליסה מגבילה את גיל הנהג ברכב כך שלא יהא פחות מ – 30 ומאחר והנתבע נהג מתחת לגיל זה, הרי שאין הפוליסה מכסה את מקרה הביטוח.

אין חולק בין כל הצדדים בתיק כי ביום המקרה פגע רכב הנתבע ברכב התובעת 2 מאחור וכי הוא אחראי לתאונה, כך ששאלת האחריות אינה דורשת הכרעה; אף שאלת היקף הנזק אינה במחלוקת. נותר להכריע רק במישור היחסים בין הנתבע לבין הצד השלישי.

מהמסמכים שהוצגו לבית המשפט ומכתבי הטענות עולה כי בהתאם ל"רשימה" (המפרט שהינו חלק מהפוליסה) תנאי לכיסוי הוא כי גיל הנהג בקרות מקרה הביטוח מעל 30 ובעל וותק נהיגה של שנה ומעלה.

בהצעה לביטוח הרכב צוין כי מי שרשאי לנהוג ברכב המבוטח הוא מעל גיל 30. במסמך נפרד, שהינו מסמך של סוכן הביטוח של הנתבע, צוין כי הנתבע מאשר שהוסבר לו, בין היתר, כי רשאי לנהוג נהג מעל גיל 30 וותק נהיגה מעלה שנה.

הן הצעת ביטוח והן אותו מסמך נפרד חתומים. בהקשר לכך אמר הנתבע:

אחרי תקופה מתקשרים אלי מחברת הביטוח ואומרים לי שהביטוח לא מכסה אותי. התקשרתי לאחי, אני עובד עם אחי, הוא עשה לי את הביטוח והוא איש הקשר שלי מול סוכן הביטוח. הוא אמר שהוא יודע שהייתי בן 30.

אף שמדברים אלו עולה כאילו לא היה לנתבע יד ורגל ברכישת הביטוח, הרי שבחקירה הנגדית אמר:

ש.התאונה מתרחשת ב-21.6.2012, ביום זה היית בן 29 ועשרה חודשים, ביום התאונה?

ת.כשעשו את הביטוח שאלו בן כמה אני, הסוכן ואחי, אמרתי שאני בן 30. לא הלכתי ודייקתי.