תא"מ 17439-09-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' קוריאל ואח', תא"מ 22296-10-15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מלכה ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונות נזקי הרכבים לאחר התאונה, אני מורה על קבלת התביעה המאוחדת של חברת הפניקס בניכוי אשם תורם שאינו מקים עילת תביעה בשיעור 30 אחוזים. נחה דעתי כי גרסת ועדות הנתבע 1 מתיישבת היטב עם חומר הראיות המצביע כי הסבירות שרכב התובעת ביצע חדירה לנתיב נסיעת רכב הנתבעים הינה גבוהה יותר מאשר האפשרות ההפוכה וזאת מעיקרם של הטעמים הבאים:

ראשית, העד מטעם התובעת – כלל, לא שפך אור באשר לסוגיית סטיית רכב הנתבעים לנתיב רכב התובעת היות והוא העיד ביושר כי אינו מסוגל לומר מי מהרכבים סטה לעברו של השני [ עמ' 9 שורה 10 לפר' הדיון]. העד עם זאת שפך אור בנוגע למהירות נסיעת רכב הנתבעים הגבוהה שלא לצורך לקראת הצומת, דבר שגם מתיישב עם הנזקים בשני הרכבים ועם מקום עצירתם לאחר התאונה זה מזה (כמוזכר בהודעתו המפורטת של הנתבע 1) ועל כן יש מקום להפחית אשם תורם מהותי מצדו כאמור.

שנית, כפי שצוין, מיקום הנזקים בשני הרכבים מצביע בסבירות יחסית גבוהה כי רכב התובעת סטה אל עבר רכב הנתבעים ולא להיפך. סטייה הפוכה הייתה ראשית לכל נראית לעין בידי יושבי מכונית התובעת אלא ששני העדים העידו כי לא ראו את הסטייה כאמור לפני התאונה, הגם, שמיקום הנזקים ברכב הנתבעים חייב ראייה של הסטייה מימין לשמאל לו אכן כך היה קורה. העובדה ששני העדים לא ראו את הסטייה לצד מיקום הנזקים כאמור, מלמדת כי זו באה משמאל לימין ולא להיפך.

שלישית, מנח שני הרכבים לאחר התאונה הנראה בתמונות, תומך ראייתית יותר בגרסת הנתבע 1 בנוגע למיקום התאונה ושולל באחת את גרסת נהגת התובעת אשר העידה כי זו התרחשה לאחר הצומת [עמ' 3 שורה 13 לפר' הדיון].

רביעית, התנהלות הנתבע 1 לאחר התאונה, רצונו להזמין משטרה, העובדה שהיה נסער כפי עדות נהגת התובעת, תומכים בהודעתו בכתב ומעל הכול ברצונו לדבוק באמת שלו אשר תואמת את אשר קרה בפועל. נהגת התובעת לעומת זאת, כעולה מחומר הראיות (דוגמת ההודעה על התאונה) ומעדותה שלה לא ממש דבקה אחר האמת שלה מיד לאחר התאונה שכן נראה כי הופתעה יותר ממה שקרה קודם לכן מאשר אמונתה הסובייקטיבית כי האחריות לתאונה חלה על הנתבע 1 ולא עליה.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעות בתביעה המקבילה, באמצעות הנתבעת 2- חברת כלל, ישלמו לתובעים 70 אחוזים מסך הנזק הישיר בגין התאונה בסך 25,232 ₪ ועלות שכ"ט שמאי מטעם התובעת 1 בסך 407₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 27.5.15, שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר התובע 2 כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

אני מורה על דחיית התביעה שמספרה 17439-09-15 ללא צו להוצאות.