תא"מ 17330-08-14 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שופ ואח'

מונחת בפני תביעה, שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 19.5.13 ברחוב עין הקורא בראשון לציון בין כלי רכב נושא מספר רישוי 18-355-63, כלי רכב נושא מספר רישוי 21-097-29 ומשאית נושאת מספר רישוי 45-246-59 (להלן: "התאונה").

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79א לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי נהג הנתבעים 3-4 הוא הנושא באחריות לתאונה.

עדות התובע 2 (להלן: "התובע"), אשר הוא נטול אינטרס בהכרעה בשאלה מי מהנתבעים אחראי לפגיעה ברכבו מאחור, קשרה המשאית לתאונה. התובע העיד, כי לפני התאונה עצר לפני מעבר חציה על מנת לאפשר להולכת רגל לחצות. הוא העיד, כי לאחר התאונה היה מצג הרכבים כזה כך שרכב התובעים בהטיה לימין (לפני מעבר החציה), רכב הנתבעים 1-2 (להלן: "הניסאן") היה מאחוריו, עם הטיה לשמאל, ואילו המשאית מאחורי הניסאן, בהטיה לשמאל. הוא טען, כי הרגיש מכה אחת ברכבו. טענתו זו מחזקת את גרסת הנתבעים 1 ו- 2, כי רכבם לא פגע ברכב התובעים קודם לתאונה. הוא העיד, כי לא ראה פגיעת המשאית בניסאן, אך טען, כי הנתבע 1 אמר לו כי משאית פגעה בו (עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 7), וכן טען, כי לאחר התאונה חלק מהמשאית היה ממוקם בנתיב הנסיעה של הניסאן וחלקו בנתיב שמשמאל.

עדות הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), אשר הובאה כתימוכין בגרסת הנתבעים 1-2 היתה אמינה. הנתבע אישש את עיקרי עדות התובע. הוא העיד, כי רכב התובעים עצר לפני מעבר חציה על מנת לאפשר לאשה לעבור, וכן תיאר את מצג הרכבים לאחר התאונה באופן התואם את התיאור שסיפק התובע. הנתבע טען, כי בעודו עומד מאחורי רכב התובעים הרגיש חבטה מאחור, וכן טען, כי המשאית היא שפגעה בניסאן בפינה שמאלית אחורית שלו. לדבריו, בעת התאונה המשאית היתה במצג אלכסוני ביחס לניסאן, כאשר חלקה האחורי בנתיב הנסיעה של הניסאן וחלקה הקדמי בנתיב שמשמאל לניסאן. הוא שיער, כי המשאית פגעה בניסאן עם הפינה הקדמית ימנית של המשאית או עם דופן ימנית לדבריו, הבחין במשאית רק לאחר התאונה, כאשר המשאית היתה צמודה לו משמאל. הוא אף טען, כי ביקש מנהג המשאית את פרטיו, וכי נהג המשאית אמר לו, כי ירשום את מספר הטלפון של החברה בה הוא עובד, הרשום ע"ג החולצה שלו.

עדות נהג המשאית, אשר הובאה כתימוכין בגרסת הנתבעים 3 ו- 4, לא היתה משכנעת. היא לא הפריכה את גרסת הנתבעים 1 ו- 2 ואף איששה את גרסתם. נהג המשאית אישר, כי חצה את נתיב הנסיעה של הניסאן מאחור, על מנת להשתלב בנתיב שמשמאל לניסאן. הוא אישר, כי התכוון לפנות ימינה בצומת, וכי למעשה עקף את הניסאן ואת רכב התובעים. הוא אף אישר, כי לאחר התאונה נעצר משמאל לניסאן, וכי נתן את מספר הטלפון של החברה בה עבד. עם זאת, טען נהג המשאית, כי התאונה התרחשה בנתיב הימני קודם להגעת המשאית למקום. הוא טען, כי בתאונה היו מעורבים שלושה כלי רכב, וכן טען, כי שלושת כלי הרכב היו במצג ישר ביחס לנתיב התנועה בו עמדו.לדבריו, שלושת כלי הרכב היו ממוקמים בקצה רחוב עין הקורא. המשאית הגיעה מרחוב הרצל, נסעה במאונך לנתיב הנסיעה של כלי הרכב המעורבים והשתלבה בנתיב שמשמאלם על מנת לעקוף אותם. נהג המשאית העריך את המרחק בין רחוב הרצל לבין שלושת המכוניות כאמור במטר וחצי (וכך אף הציג את מנח הרכבים המעורבים בפני בית המשפט בסמיכות קרובה). תיאור זה עומד בסתירה לגרסאות התובע והנתבע ואף אינו מתיישב עם תוואי הכביש. ניתן לראות בבירור מתמונות מקום, כפי שהוצגו מגוגל מפות, כי רחוב הרצל רחוק משמעותית מסוף רחוב עין הקורא, כך שהתרחיש שתיאר נהג המשאית אינו אפשרי. יתר על כן, מתמונות המקום (נ/3, ובפרט מתמונה מס' 3), ניתן לראות בבירור, כי מימין למשאית שני כלי רכב ולא שלושה, כפי שטען נהג המשאית. למעלה מן הצורך, נהג המשאית לא סיפק כל הסבר משכנע לפשר עצירתו ומתן פרטיו בזירת התאונה. אם אכן לא היה נהג המשאית מעורב בתאונה, אליבא דגרסתו, לא ברור מדוע התנדב לתת את מספר הטלפון של החברה בה עבד. נהג המשאית לא סיפק הסבר משכנע לכך. בתחילה טען, כי כלל לא נתן את פרטיו. בהמשך טען, כי הציע פרטיו לשם הגשת עזרה (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 18-21).

לפיכך הגעתי לכלל מסקנה, כי נהג המשאית הוא האחראי לתאונה, אשר נגרמה כתוצאה מפגיעתו בניסאן מהדיפת הניסאן אל עבר רכב התובעים. נהג המשאית אחראי, איפה, למלא הנזקים של כל הרכבים המעורבים בתאונה.

לאור האמור, התביעה כנגד הנתבעים 3 ו- 4 מתקבלת במלואה. יש לחייב את הנתבעים 3 ו- 4 לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

לתובעת 1 ישלמו הנתבעים 3 ו- 4 סך של 10,237 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל ואגרת משפט ששולמה. שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.7%.

לתובע 2 ישלמו הנתבעים 3 ו- 4 סך של 2,978 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה מיום 27.11.13.

הנני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 2 ללא צו להוצאות, למעט שכר עדים, כפי שנפסק במעמד הדיון, בו יישאו הנתבעים 3 ו- 4.

הסכומים הכוללים ישולמו בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.