תא"מ 17283-04-16 סיירוקס ישראל בע"מ נ' סופרבוס הסעים ותיור בע"מ

בפני תביעה כספית לפיצוי בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים.

הצדדים הסכימו והסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה על פי שיקול דעתו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984. בהכרעה מסוג זה רשאי בית המשפט לקבל את כל התביעה או לדחות את כל התביעה, או לקבלה לשיעורין, הכל על פי שיקול דעת בית המשפט, לרבות משיקולי פשרה וצדק, וסיכויי הערעור קלושים. הצדדים ביקשו נימוקים קצרים לפסק הדין.

עיינתי בכתבי הטענות, בראיות הצדדים, במסמכים שהוגשו לתיק בית-המשפט ובסיכומיהם.

בהכרעתי, הערכתי את הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהם, התחשבתי בשיקולי צדק, הוגנות וסבירות, כמו גם בעצם מתן ההסכמה לפסיקה בפשרה.

לאחר שהבאתי בחשבון את טענותיהם של הצדדים האחד כנגד השני ושקלתי את הדברים אלו מול אלו - אני פוסקת בזה כי הנתבעת תשלם לתובעת, לסילוק סופי ומלא של כל תביעותיה נגדה כמפורט בתובענה, סכום של 10,994 ₪ ש"ח. לסכום זה יתווסף שכ"ט שמאי בסך 1,400 ₪ וכן הוצאות בדמות החזרי אגרה ושכר עדים בסך 1,602 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪. בסה"כ 15,996 ₪. הסכום האמור לעיל ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

להלן נימוקי:

מדובר בתאונה שאירעה ביום 2.12.15. אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת האחריות. הנתבעת הודתה כי רכבה אחראי לתאונה. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת גובה הנזק. בסמוך לקרות התאונה התובעת פנתה למוסך העובד עימה וביקשה לאמוד את הנזקים. ניתנה לה הצעת מחיר בסך 6,792 ₪ והיא כוללת שיפוץ חלפים להבדיל מהחלפתם. הנתבעת היתה מוכנה לשלם סכום זה לצורך סילוק התביעה.

לאחר שהנתבעת טענה, כי אינה יכולה לשלם את הסכום באופן מיידי, בשל העובדה כי קיימת פרוצדורה בחברה לצורך העברת התשלום, ולכן מדובר בתשלום שוטף פלוס 60 יום (ראה עדות קצין הבטיחות מטעם הנתבעת עמ' 19 שורות 7-23 וכן נספח 2 לכתב ההגנה), החליטה התובעת לפנות לשמאי מטעמה שיאמוד את הנזק במלואו. אין מחלוקת בדבר עלות טרחת השמאי.

השמאי קבע כי הנזק עומד על סך של 16,004 ₪.

הנתבעת טוענת, ובצדק, כי חוות דעת השמאי הוגשה כשלושה חודשים לאחר אירוע התאונה ולכן נותק הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים המפורטים בחוות דעת השמאי לבין נזקי התאונה. אולם, אל מול טענה זו עומדת הטענה, שאומתה על ידי עד הנתבעת, ולפיה הוא ביקש כי לא יעורב שמאי, שכן ביקש לחסוך עלויות (עמ' 18 שורות 22-26). כלומר, העיכוב בפניה לשמאי נגרם בעטיה של הנתבעת שביקשה להימנע מעלויות נוספות. בהינתן כי הצדדים לבסוף לא הגיעו לעמק השווה, פנתה התובעת לדרך המלך והיא מינוי שמאי שיאמוד את נזקיה.