תא"מ 17100-06-13 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פרץ ואח'

1.עסקינן בתאונת דרכים מיום 12.8.12. מחלוקת בין הצדדים לעניין אופן קרות התאונה.

2.ביום 29.1.15 התנהל דיון בתיק ונשמעו עדויות הנהגים.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, רכב התובעת נסע באזור התעשייה לוד, בנתיב הימני. אותה עת נסע רכב הנתבעות (להלן: "המשאית") בנתיב השמאלי. לפתע החלה המשאית לפנות ימינה תוך כדי כניסה לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגעה בו בדופן שמאל והדפה אותו אל עבר מעקה הבטיחות מצד ימין של הכביש.

4.על פי הנטען בכתב ההגנה, עת נסעה המשאית בנתיב הימני לפני צומת, ניסה, ככל הנראה, רכב התובעת לעקוף מצד ימין ופגע במשאית.

5.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם, התרשמתי מעדותם, הגעתי מסקנה לפיה יש לקבל את גרסת נהג המשאית לעניין אופן קרות התאונה, וזאת מהטעמים הבאים:

א. בהתאם לתמונות הנזק של רכב התובעת, ניתן להבחין בנזק בצד ימין מקדימה באזור הכנף ובחיבור עם דלת הנהג וכן בנזק בכנף ימנית כתוצאה מפגיעה במעקה בצד הכביש.

ב.לא הוצגו ראיות לנזק כלשהו במשאית.

ג.בהתאם לתמונות הנזק ברכב התובעת, בחלק בו היה מגע בין רכב התובעת למשאית ניתן להבחין במכה שקרעה את פח הרכב כלפי פנימה בכנף קדמית שמאלית בחיבור עם דלת הנהג. תיאור הנזק הנ"ל מתיישב לדעתי עם גרסת נהג המשאית לכך שנהגת רכב התובעת היא זו אשר פגעה בפינה הימנית אחורית של המשאית כאשר ניסתה להיכנס לנתיב הימני לעומת טענה של סטיית החלק האחורי של המשאית לעבר רכב התובעת.

ד.נהגת רכב התובעת העידה שבמקום היו שני נתיבים "שאחד לוקח ימינה ונתיב שני מתפצל לשנים ואז מגיע לרמזור" (ראה עמ' 1, שורות 20-21 לפרוטוקול) וכן שהיתה בהתחלה של אי התנועה המפריד בין שני המסלולים.