תא"מ 17059-07-11 נתי שרותי דרך וגרירה בע"מ נ' דהן

1.אין מחלוקת על כך שביום 6.7.2010 הזמין הנתבע מהתובעת, נתי שירותי דרך וגרירה בע"מ, שירותי גרירה עקב רעשים חזקים במנוע רכבו וכי הנתבעת גררה את הרכב למוסך לבקשת הנתבע. גם אין מחלוקת על כך שביום 14.7.2013 שוב הזמין הנתבע שירות מהתובעת וכי התובעת שוב גררה את רכבו של הנתבע (להלן: הגרירה השניה). אין מחלוקת בין הצדדים על כך שבמעמד הגרירה השניה מסר הנתבע לנהג מטעם התובעת שיק על סך 520 ₪ וכי לאחר מכן הנתבע ביטל את השיק.

2. לטענת התובעת מסמך הקרוי "כתב שירות " קובע את תנאי החוזה בין הצדדים. לטענתה כתב השירות קובע בין היתר כי הלקוח ("המנוי") -

"זכאי רק לגרירה אחת ללא תמורה בגין מקרה או שורת מקרים הקשורים קשר סיבתי האחד לשני או אותה מערכת שירות נוסף בגין אותה תקלה, אשר טופלה במוסך או טופלה במוסך וחזרה על עצמה בפרק זמן של עד 60 ימים, יהיה כרוך בתשלום! במידה וקיים חשש לתקלה חוזרת יתן המנוי פרטי כרטיס אשראי לביטחון. בתוך 14 ימים ממועד קבלת השירות החוזר, יעביר המנוי חשבוניות (מס קבלה תקינות) תיקון בגין שתי התקלות / שורת המקרים בגינם קיבל שירות לבדיקה.

במידה ויימצא כי מדובר בתקלה חוזרת יחוייב המנוי בתשלום עבור השירות .... "

התובעת טוענת כי הנתבע מסר את השיק כשיק בטחון במסגרת תנאי כתב השירות המצוטטים לעיל. נטען כי לאחר שהנתבע לא מסר חשבונית מס / קבלה תוך 14 יום, הציגה התובעת את השיק לפרעון אולם, השיק חזר בסימן "הוראת ביטול". נטען כי רק לאחר שהשיק חולל שלח התובע חשבונית, שאינה חשבונית / קבלה, אשר אינה "תקינה" (סעיף י' לכתב התביעה). על כן – כך טענת התובעת – זכאית הייתה התובעת לקבל את תמורת השיק בגין הגרירה השניה.

3.לטענת הנתבע, כתב השירות אינו מהווה חוזה בין הצדדים. הוא לא הוחתם על כתב השירות וגם איש מטעם התובעת לא הסביר לו בעל פה את תנאי כתב השירות לפני שהזמין את הגרירה השניה. הנתבע אף טוען כי הוא לא ראה את תנאי כתב השירות עד אותו מועד. עוד טוען הנתבע כי הוא שלח לתובעת חשבונית על תיקון שונה מהתיקון הראשון ועל כן אין לתובעת זכות לקבל תשלום בגין הגרירה השניה.

4.דין התביעה להתקבל. זאת, גם אם אניח כי בכריתת החוזה בין הצדדים מלכתחילה, כתב השירות לא היווה חלק מתנאי החוזה. הנתבע אישר כי במעמד הגרירה השניה הוא מסר לנהג מטעם התובעת את השיק מושא התביעה וכי נאמר לו ממוקד התובעת "שאני אשלח את החשבוניות" (פרוטוקול 22.10.2014 ע' 7 ש' 15-17; פרוטוקול דיון בבקשת הרשות להתגונן מיום 24.3.2013 ע' 1 ). כן אישר הנתבע בעדותו כי הוא מסר את השיק כי "הם אמרו שהם רוצים שיק לבטחון שזה לא אותו תיקון". על כן, גם אם אניח כי הנתבע לא הכיר את מסמך כתב השירות לפני מעמד הגרירה השניה (וספק אם יש מקום להנחה כזו שכן הנתבע הוא בגדר גוף עסקי המעפיל עסק של הסעות) - הוכח בפניי כי למצער, במעמד הזמנת הגרירה השניה, הסכימו הצדדים כי הנתבע ימסור שיק לבטחון לתשלום הגרירה אלא אם יציג חשבונית המראה כי תיקון שיבוצע בעקבות הגרירה השניה אינו תיקון נוסף של אותה תקלה או תקלה הקשורה לתיקון מושא הגרירה הראשונה.

5.שוכנעתי כי הנתבע לא מסר חשבונית המוכיחה שמדובר בתיקון שונה. כפי שטענה התובעת בכתב התביעה, ביום 20.8.2010 חזר השיק כי הנתבע ביטל אותו. החשבונית (הנטענת להיות חשבונית של מוסך) אשר מסר הנתבע לתובעת נושאת תאריך 24.8.2010. הרכב נגרר למוסך לתיקון, אך החשבונית של המוסך אינה נושאת תאריך של יום הגרירה או של הימים הסמוכים לאחר מכן. התאריך הרשום על החשבונית הוא תאריך החל כחודש וחצי לאחר הגרירה. זאת ועוד: התאריך הרשום על החשבונית חל ארבעה ימים לאחר שהנתבע ביטל את שיק הבטחון. בנסיבות אלה, הרימה התובעת את נטל הראיה הראשוני בעניין אי-מהימנות החשבונית. למרות שהתובעת טענה בכתב התביעה כי החשבונית אינה תקינה בין היתר עקב התאריך הנקוב בה – הנתבע נמנע מלהביא לעדות מאן דהוא מטעם המוסך הנטען אשר יעיד על התיקון שבוצע, אם בוצע, לאחר הגרירה השניה, על נסיבות הוצאת החשבונית, או על המסמכים האחרים מטעם המוסך שצירף לכתב ההגנה. מסקנתי בנסיבות העניין היא כי החשבונית שהוצגה על ידי הנתבע אינה חשבונית אשר יש בה כדי לזכות את הנתבע בגרירה השניה ללא תשלום. כתוצאה מכך, זכאית התובעת לתשלום בסך הרשום בשיק 520 ש"ח בגין הגרירה השניה.

6. סוף דבר, הנתבע ישלם לתובעת סך של 520 ₪. כן יישא הנתבע בהוצאות התובעת בגין ניהול התביעה בסך 1,600 ₪.