תא"מ 17041-03-14 דרוקמן ואח' נ' מועצה מקומית מגדל

בפני תביעה על סך של 33,502 ₪.

עסקינן בתובעה להשבת כספים אשר גבתה הנתבעת מהתובעות באמצעות הליכי גיבה בתיקי ההוצאה לפועל 02-46228-11-8 ו- 02-52075-11-7. ( להלן: תיקי ההוצל"פ").

הנתבעת פתחה את שני תיקי ההוצל"פ לביצוע צו של ראש המועצה המקומית על בסיס דרישות תשלום שהוצאו לתובעות.

עוד בטרם נפתחו תיקי ההוצל"פ, הגישו התובעות עררים על דרישות התשלום במסגרת תיקי וועדת ערר ו"ע 31906-01-10 ו- ו"ע 33278-0110.

בקשות התובעות לעיכוב הליכים עד מתן פסק דין בערעור נדחו, והנתבעת נקטה בהליכי גביה (עיקולים) במסגרתם גבתה את מלוא החוב בתיקי ההוצל"פ.

ביום 25/6/12 ניתן פסק דין של וועדת הערר בראשות כבוד השופט ערפאת טאהא. בפסק הדין נקבע כי לנתבעת לא הייתה סמכות לחייב את התובעות בהיטל ביוב בגין מוכן טיהור שפכים.

התובעות טענו כי החיוב בהיטל שבוטל בפסק הדין מהווה 58% מדרשיות התשלום ולפיכך, ביקשו מהנתבעת להשיב חלק יחסי זה מהסכומים שנגבו בצירוף תוספת ריבית והצמדה.

הנתבעת טענה כי יש להשיב לתובעות 58% מסכום הקרן בלבד וכי אין היא מחויבת להשיב את החלק היחסי של האגרה, שכ"ט והוצאות.

אין מחלוקת שהנתבעת השיבה לתובעים את החלק היחסי של הקרן.