תא"מ 17003-09-12 אסמהאן נ' מוסך נאדר חסון

1.התובעת הגישה תובענה כספית על סך 22,000 ₪ נגד הנתבע. לטענתה, כעולה מכתב תביעתה, הרי ביום 10.9.05 או בסמוך לכך ביקשה באמצעות אחיה להרכיב מנוע לרכבה מס' רישוי 31-722-18 במוסך הנתבע. בתמורה לכך שולם לידי הנתבע סך של 10,000 ₪ ולא נתקבלה כל קבלה.

בדיקה שנעשתה ברכב בתאריך 2.10.05, כך המשך כתב התביעה, במוסך אחר ובמכון בדיקה העלתה שהמנוע פגום בפגמים שונים. לנוכח זאת נגרר הרכב למוסך הנתבע מספר פעמים. בסופו של דבר בתחילת שנת 06' הושבת המנוע כליל.

לנוכח זאת נדרש הנתבע, בשורה של מכתבי התראה, להשיב סך 10,000 ₪ בתוספת הוצאות שונות, כדי סכום התביעה. מכתבים אלו לא נענו.

2.הנתבע התגונן בפני התביעה. נטען לשיהוי העצום בהגשתה של התביעה, לקראת חלוף תקופת ההתיישנות. הנתבע אינו מכחיש את טיפולו ברכב התובעת. הוא כופר בנאותות הבדיקה. מלכתחילה נמסרת גרסתו על פיה לנוכח העובדה שהרכב הורד מהכביש על ידי משרד התחבורה בשל ליקויים במרכב, הוא נתבקש לקבל את המנוע ולהשיב את התמורה והוא סירב לכך. ככל שעסקינן במכתבי ההתראה הוא מסר את גרסתו בעל-פה לב"כ התובע, במענה לכך.

3.הונחו בפניי, לבקשת ב"כ התובע, שורה של מסמכים ממשרד הרישוי. במרכזם הוצגה בפניי ראיה על פיה הרכב הורד על ידי משטרת ישראל בתאריך 20.9.05 בעוד שתאריך הטסט האחרון היה בתאריך 30.6.05.

משכל אלו עמדו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות.

4.עיינתי במכלול החומר שבפניי. כפות המאזניים, ובירור, נוטות לזכות הנתבע.

5.כאמור, יש בפניי ראיה ניצחת שהרכב הושבת כליל בהתאם להוראת משטרת ישראל ביום 20.9.05. נתון מרכזי זה נפקד מקומו בכתב התביעה ובמכתבי הדרישה. חסרת שחר היא טענת ב"כ התובעת, בסיכום טענותיו, בה נטען שהתובעת טענה לאורך כל הדרך שהרכב הורד מן הכביש במועד זה. ולא זו בלבד אלא שהתובעת העיזה פניה למסור גרסה חדשה, תוך הגנבת ראיות, לסיכום טענותיה.

ומשכך, נהיר לחלוטין שהרכב לא יכול היה, לכאורה, לעבור בדיקה ביום 2.10.05, לנוכח העובדה שהוא היה מושבת וממילא לא ניתן היה, כנטען על ידי התובעת להביאו לטיפול במוסך פעמיים או שלוש. מעבר לדרוש טענת התובעת (המוגנבת), על פיה הרכב הורד מן הכביש משום ש"עשן יצא מן האוטו" סותרת את הנטען בסעיף 5 לכתב התביעה, באשר לליקויים אחרים נטענים.