תא"מ 16949-06-15 רוט ואח' נ' אלקובי

עניינה של תביעה זו הוא דרישה של התובעים לקבל את דמי התיווך המגיעים להם, לטענתם, בשל כך שתיווכו והיו הגורם היעיל ברכישת דירה שרכשה הנתבעת.

 התובעים טוענים כי הם מתווכים רשומים. לטענתם הנתבעת חתמה איתם על הסכם תיווך לצורך רכישת דירה XXXX דירה שסומנה כדירה XX. בסופו של דבר הדירה נרכשה על ידי הנתבעת בתיווכו של התובע 1 בסכום של 2,650,000 ₪. על פי הסכם התיווך דמי התיווך הם 2% + מע"מ לפיכך הגישו התובעים תביעה זו בה הם תובעים 62,540 ₪ המהווים את דמי התיווך (כולל מע"מ). מדובר בדירה שנרכשה מכונס נכסים לפיכך, טוענים התובעים, כי נציג הנתבעת, עו"ד סבג, אמר להם שדמי התיווך ישולמו רק לאחר אישור המכירה על ידי הרשות המוסמכת אך בסופו של דבר למרות שהעסקה אושרה, הנתבעת מסרבת לשלם את דמי התיווך. התביעה שנסמכה על מסמך הזמנת תיווך חתום בידי הנתבעת הוגשה בסדר דין מקוצר והנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן ובה טענה כדלקמן:

התובע 1 אכן הראה לה את הדירה כאשר הוא משמש מתווך מטעם בעלי הדירה יוסי ומומי בר אור. התובע 1 לא הודיע לנתבעת שמדובר בדירה שנמצאת בכינוס נכסים והציג את ה"ה בר אור כמי שמוסמכים למכור את הדירה. הדבר נעשה, כך התברר לה מאוחר יותר, כאשר לבני הזוג בר אור כבר לא היתה זכות לבצע מכר עצמי של הדירה וזו היתה חייבת להימכר על ידי כונס הנכסים בלבד. כאשר נודע לנתבעת ענין זה היא נכנסה לתהליך של מו"מ ארוך עם כונס הנכסים אשר לווה כל העת בבקשות שהגישו בני הזוג בר אור ללשכת ההוצל"פ, דרכה מונה כונס הנכסים, על מנת לסכל את העסקה. כתוצאה מבקשות אילו, ניתנו החלטות רשם ההוצל"פ עליהם הוגשו ערעורים או בקשות רשות ערעור לביהמ"ש השלום ולאחר מכן לביהמ"ש המחוזי. במסגרת בקשות אילו שהגישו בני הזוג בר אור, חתם התובע לטובתם של בני הזוג בר אור על תצהיר שמטרתו היתה סיכול העסקה ותמיכה של התובע בהם. הליכים אילו היו מנוגדים לרצון ולאינטרסים של התובעת והם הביאו לכך שרק כחצי שנה לאחר מכן ניתנה החלטת ביהמ"ש המחוזי שאישרה את המכר, למרות התנגדותם של בני הזוג בר אור, שכאמור, נסמכה בין היתר על תצהירו של התובע. בנסיבות אילו טוענת הנתבעת כי התובע אינו רשאי לבקש ולא זכאי לקבל את דמי התיווך שכן התנהלותו גרמה לה נזקים, בזבוז זמן וכסף (בגין ההתנהלות המשפטית הארוכה ושכ"ט עו"ד שנאלצה לשלם) ועגמת נפש רבה.

ניתנה לנתבעת רשות להתגונן ובישיבת קדם משפט הסכימו הצדדים שהם יהיו רשאים להגיש תצהירים ואולם לא יערכו חקירות ובית המשפט ייתן פסק דין

, לאחר סיכומים קצרים, וזאת גם בהתחשב במה שידוע לבית המשפט מתוך טיפול בהליך הערעור שהגישו בני הזוג בר אור על החלטת רשם ההוצל"פ, הליך שנוהל בפני.

הצדדים אכן פעלו כמוסכם הגישו תצהירים, כולל תצהיר של ב"כ הנתבעת, שהוגש בהסכמה והם סיכמו טענותיהם.

לאחר עיון בטענות הצדדים, בתצהירים ובהכרותי את ההליך הערעורי בו נקטו בני הזוג בר אור על מנת לסכל את העסקה, באתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה.

כידוע, כדי שמתווך יהיה זכאי לקבל את דמי התיווך עבור עסקה בה הוא שימש כמתווך יש צורך (בנוסף לדרישות פורמליות של היות המתווך בעל רישיון וחתימה על הזמנת תיווך) שהמתווך יהיה הגורם היעיל בביצוע העסקה. בנדון דנן, מחד, אין ספק שלנתבעת נודע על קיומה של הדירה רק כתוצאה מכך שפנתה לתובעים בעקבות פרסום שהם עשו. אך אין די בכך כדי לקבוע שהמתווך היה הגורם היעיל. כדי לקבוע שהמתווך היה הגורם היעיל יש לבדוק גם את תוכן העסקה שהציע המתווך לעומת זו שנחתמה בסוף עמם ובעיקר את פעולותיו של המתווך לקידום העסקה.

בנדון דנן, אין מחלוקת שהעסקה שנחתמה בסופו של דבר אינה העסקה שהציע המתווך, המתווך – התובע – הציע לחתום עסקה בין בני הזוג בר אור לבין הנתבעת ובסופו של דבר התברר שלא ניתן לחתום על עסקה כזו. בני הזוג בר אור לא היו רשאים להיכנס לעסקה, כפי שהציע אותה המתווך, כבר בעת הצגת הדירה לנתבעת. יתכן בהחלט שהמתווך עצמו לא ידע על כך וגם לו התבררו הדברים רק מאוחר יותר. ואולם, ברור שלא ניתן היה כבר בשלב הצגת הדירה על ידי המתווך לנתבעת, לחתום על עסקה בין הצדדים. לא זו בלבד אלא שלאחר שהתברר האמור, לא זו בלבד שהמתווך חדל למעשה להוות גורם יעיל כלשהו בעסקה אלא ההיפך הוא הנכון. המתווך תמך בתצהיר בעמדת בני הזוג בר אור אשר הגישו בקשה לרשם ההוצל"פ שהיה בה כדי לסכל את העסקה. המתווך למעשה החל בשלב זה לפעול בדרך שהיה בה ניגוד מוחלט לאינטרסים של הנתבעת לסיים את העסקה מול כונס הנכסים בהקדם ולזכות בדירה. תוצאות הגשת הבקשות של בני הזוג בר אור גרמה לדחיה משמעותית בסיום העסקה וגררה את הנתבעת להיות צד להליכי ערעור הן בבית משפט זה והן בבר"ע בבית המשפט המחוזי שכל מטרתם היתה סיכול העיסקה, כפי שנחתמה בסופו של דבר. קשה להלום את הטענה שהמתווך היווה את הגורם היעיל בביצוע עסקה שהוא עצמו נתן תצהיר בהליך שמטרתו היה סיכול של העסקה.

אמנם, כאמור לעיל, המתווך הוא שהראה לנתבעת את הדירה ואומנם מבחינת מחיר העסקה יש דמיון רב ואולי אף זהות בין הצעת המתווך לבין העסקה שנחתמה בסופו של דבר, אך כאמור העסקה שנחתמה אינה העסקה שאותה הציע כונס הנכסים, העסקה לא נחתמה עם בני הזוג בר אור אלא עם כונס הנכסים והמתווך פעל למעשה, במתן תצהיר מטעמו בתמיכה לטענות בר אור, לסיכול העסקה כפי שנחתמה בסופו של דבר.