תא"מ 16772-12-14 שדה נ' קליינברג ואח'

בפניי בקשתה של הנתבעת לחייב את התובעת בתשלום הוצאות משפט בגין התביעה שהוגשה כנגדה ואשר נמחקה כאמור בפסק הדין מיום 01.07.2015.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות הנוגעים לעניין זה החלטתי להיעתר לבקשה באופן שיפורט להלן וזאת מהנימוקים הבאים.

1. התובעת הגישה כנגד שתי נתבעות, אחת מהן היא הנתבעת 1, תובענה במסגרתה עתרה לחיוב הנתבעות בסך של 13,409 ₪.

2. הנתבעות שתיהן הגישו כתב הגנה.

3. ביום 01.07.201 ביקשה התובעת למחוק את כתב התביעה מאחר "שבכוונתי להגיש תביעה למפקח על המקרקעין מפני שזה המקום המתאים ביותר לדון בסכסוכי שכנים".

4. הנתבעת 1 הגישה, באמצעות בא כוחה, בקשה לפסיקת הוצאות בה טענה כי שכרה את שירותיו של בא כוחה "לשם הכנת כתב הגנה ולאחר העברת התיק לפסים רגילים גם לייצגה בתיק".

5. בהתאם להחלטת בית המשפט צירפה הנתבעת 1 את ייפוי הכוח עליו חתמה ופירטה את הפעולות שביצע בעבורה בא כוחה.

בהודעה נוספת שהוגשה מאוחר יותר צירפה הנתבעת 1 חשבון עסקה מיום 19.01.2015 שהוצא לה ע"י בא כוחה ע"ס כולל של 2,950 ₪.

ב"כ הנתבעת 1 ציין בהגינותו כי "חשבונית זו טרם שולמה וזאת מאחר ומדובר בלקוחה קבועה הפורעת את חשבונותיה מפעם לפעם".

6. בתגובתה פירטה התובעת את הסיבות בשלן ביקשה למחוק את התובענה וציינה כי כבר הגישה תביעה למפקח על המקרקעין וכי בתאריך 12.10.2015 צפוי להתקיים דיון בתובענה האמורה.

התובעת טוענת בתגובתה כי "לבית משפט לתביעות קטנו אין צורך בסיוע משפטי כמו שעשתה הנתבעת 2".

עוד טוענת התובעת כי "תמוהה העובדה שנתבעת 1 שכרה עו"ד שכן סכום התביעה נמוך מכדי לשכור עו"ד".