תא"מ 16746-11-13 קרדן רכב בע"מ נ' וילנציק ואח'

תאונה בין רכב פרטי לבין טרקטור גרמה נזקים לרכב הפרטי. בגין נזקים אלה הוגשה התביעה שלפניי.

אציין כי מדובר בתובענה בסדר דין מהיר, ובהתאם למצוות התקנות לא אאריך בדברי-הנמקה.

התאונה התרחשה ביום 8.11.2012, ברחוב המסגר בעיר נתניה. הכביש שבו מדובר הוא כביש דו-סתרי (ללא הפרדה בין הנתיבים), ואירוע התאונה התרחש בסמוך ליציאה שמאלה (ראו צילום של מקום האירוע – נ/1). אין מחלוקת כי הטרקטור התכוון לבצע את הפנייה שמאלה (שם נמצאת משתלה).

נהג רכב התובעת טוען כי נסע אחרי הטרקטור, "לא צמוד" לדבריו, וכשהטרקטור נעצר יצא לעקיפה משמאל. או-אז, לדברי נהג רכב התובעת, החל הטרקטור לפנות שמאלה ופגע ברכב התובעת. נהג הטרקטור מצדו גורס כי אכן ביקש לפנות שמאלה, נעמד (שכן ראה רכב ממול), ורכב התובעת הגיח במהירות וביצע עקיפה אך פגע בגלגל השמאלי-הקדמי של הטרקטור ש"היה מכוון להיכנס פנימה".

שמעתי את הנהגים, בחנתי את החומר שהונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים. מסקנתי היא, כי האחריות לתאונה מונחת בעיקר לפתחו של נהג רכב התובעת, אך גם נהג הטרקטור נושא באחריות חלקית.

אין למעשה מחלוקת כי רכב הטרקטור נעצר בכביש בסמוך למקום הפנייה שמאלה. במצב דברים זה, סבורני כי היה על נהג רכב התובעת לנקוט אמצעי זהירות ממשיים – לפני שנכנס לעקיפה – כדי לוודא שאין בכוונת הטרקטור לבצע פנייה. נהג רכב התובעת אמנם טען בדיון כי לא ידע שהטרקטור עומד לפנות שמאלה וכי הטרקטור לא אותת (בעניין אחרון זה נהג הטרקטור גורס אחרת), אך לדידי, למראה הטרקטור הנעמד בכביש, במקום שקיימת בו פנייה שמאלה, חובה הייתה על נהג רכב התובעת, כנהג סביר, להפחית את מהירות נסיעתו עד כדי עצירה (ראו גם תקנה 47 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961). היציאה לעקיפה בנסיבות העניין יצרה סיכון של-ממש – והסיכון התממש.

עם זאת, כאמור, גם נהג הטרקטור נושא באחריות חלקית לתאונה. לאחר שמיעת העדויות התרשמתי כי נהג הטרקטור החל להפנות את רכבו ללא זהירות מספקת, ויצוין כי גם לדבריו, הוא הבחין ברכב התובעת "בשנייה האחרונה". לא שוכנעתי כי נהג הטרקטור נקט בכל אמצעי הזהירות בטרם שהחל בתנועה. ראוי לציין כי גם לפי דבריו של נהג הטרקטור, לכל הפחות הגלגל של הטרקטור כבר היה מופנה לכיוון שמאל – ויודגש כי עסקינן בגלגל גדל-מידות. עוד אוסיף, כי לאור העדויות של נהג הטרקטור והעד הנוסף מטעם הנתבעת, לא לגמרי ברור היכן בדיוק עמד הטרקטור עובר לפנייה.

בנסיבות האמורות, אני סבור כי יש לחלק את האחריות לתאונה באופן ש- 65% מן האחריות רובצת לפתחו של נהג התובעת ו- 35% מוטלת על שכמו של נהג הטרקטור. הנתבעת תשלם אפוא לתובעת 35% מהנזקים שהוכחו כדבעי, לאמור: סך של 4976 ₪ נכון למועד חוות-דעת השמאי, בתוספת שכר טרחת השמאי בסך של 400 ₪, הוצאות משפט בסך של 500 ש"ח ושכר טרחת עורך-דין בסך של 1500 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק-הדין ועד התשלום בפועל.