תא"מ 1674-08-13 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' ניסים ואח'

הצדדים מילאו ידיי ליתן פסק דין בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהוגשו בפניי, ולאור עדות נהג רכב התובעת ונהג רכב הנתבעים 3 ו- 4 אשר תיארו מכה אחת, אני מקבלת את הגרסה כי נהג רכב הנתבעים 1 ו- 2 נפגע ונהדף ע"י רכב הנתבעים 3 ו- 4 אל עבר רכב התובעת.

כנגד הנתבעת 5 הועלתה טענה כי רכבה הוא שגרם לתאונה באופן שהדף את רכב הנתבעים 3 ו- 4 אל עבר רכב הנתבעים 1 ו- 2 וכי נהג רכבה ברח לאחר התאונה.

כל העדים דיווחו על מעורבות של נהג נוסף אשר יצא מרכבו כדי לבדוק את נזקי יתר כלי הרכב ולאחר מכן הלך להביא רישיונות ונעלם מהמקום. עולה מעדויות הנהגים כי לא רשמו בעצמם את פרטי הנהג הנוסף וניזונו מהמידע שמסר הנתבע 3 אשר רשם את מספר הרכב על פתק.

הנתבע 3 בעדותו טען כי לא שמר את הפתק עליו רשם את פרטי הרכב הנוסף.

לפיכך, סבורני כי אין בעדויות בפני עצמן כדי לקשור את רכב הנתבעת 5 לתאונה מעבר לספק סביר ובהיעדר ראיה פוזיטיבית כלשהי לתמיכה בעדויות הצדדים, לא הוכחה הטענה בדבר מעורבות רכב הנתבעת 5 בתאונה.

בנוסף, הנתבע 3 העיד כי לרכבו נגרם נזק בחלק הקדמי ובחלק האחורי לא נגרם נזק.

נהג הנתבעת 5 הכחיש מעורבות כלשהי בתאונה וטען כי רכבו לא עבר תאונה מעבר לפגיעה בדלת הימנית שנגרמה מתאונה בחנייה.

בנסיבות אלה סבורני כי גם אם היה רכב נוסף שמעורב בתאונה, אזי היעדר הפגיעה בחלקו האחורי של רכב הנתבעים 3 ו- 4 מחליש את טענת ההדיפה שלו על ידי רכב הנתבעת 5, שכן המדובר בהדיפה של שני כלי רכב אל עבר רכב התובעת ומשכך הפגיעה ברכב הנתבעים 3 ו- 4 הייתה אמורה להיות חזקה ומצופה היה שתותיר חותם על חלקו האחורי של רכבם ואף כי ייגרם נזק לרכב הנתבעת 5, דבר אשר לא הוכח.