תא"מ 16710-03-15 שיווק כהלכה נ' נקש

התובעת הגישה לביצוע שיק, אשר נחזה להיראות חתום על ידי הנתבעת.

בכתב הגנתה, טענה הנתבעת כי השיק נגנב ממנה כאשר הוא אינו חתום, על ידי עזרא נקש, בן זוגה לשעבר במהלך שנת 2013, וכי החתימה על גבי השיק אינה חתימתה.

בהסכמת הצדדים מיניתי את מר סיוון זמיר, מומחה בתחום השוואת כתבי יד, על מנת שיכריע בשאלה האם החתימה על גבי השיק היא חתימת הנתבעת.

מר זמיר קבע בחוות דעתו כי החתימה על גבי השיק אינה חתימת הנתבעת.

לאור חוות דעתו של המומחה, הגיעו הצדדים להסכמה, כי התביעה תידחה, כאשר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת ההוצאות בלבד.

התובעת טוענת, כי אין לחייבה בהוצאות, שכן הסכימה לדחיית התביעה בשלב מוקדם של ההליך, מבלי שנשמעו ראיות. לכל היותר, טוענת התובעת כי יש לחייבה בתשלום חלקה של הנתבעת בשכרו של המומחה.

מנגד טוענת הנתבעת, כי יש לפסוק לטובתה הוצאות בסכום של 12,190 ₪. סכום זה מורכב מהתשלום בו נשאה בשכרו של המומחה בסך של 1,170 ₪, הוצאות כלליות בסכום של 1,000 ₪, עגמת נפש בסכום של 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 7,020 ₪.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הנתבעת זכאית להוצאות, אך לא בשיעור המבוקש על ידה. כך, אין ספק כי יש לחייב את התובעת בתשלום בו נשאה הנתבעת בשכרו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט, וזאת לאור תוצאות חוות הדעת, מהן עולה כי החתימה על גבי השיק אינה חתימת הנתבעת. כן זכאית הנתבעת להוצאות בגין העובדה שנאלצה להגיש כתב הגנה. יחד עם זאת, בקביעת שיעור ההוצאות יש להביא בחשבון את העובדה, שהתובעת הסכימה לדחיית התביעה עוד בטרם נשמעו הראיות בתיק. עוד יצוין, כי עגמת נפש אינו רכיב בפסיקת הוצאות.