תא"מ 16592-12-14 א.ג.י. השרון אחזקות והשקעות בע"מ ואח' נ' דנטייר בע"מ ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
16592-12-14
5.10.2016 |
|
בפני הרשמת הבכירה: ורדה שוורץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשים: 1. א.ג.י. השרון אחזקות והשקעות בע"מ 2. א.כ.ב. השקעות ואחזקות בע"מ |
משיבים: 1. דנטייר בע"מ 2. אמטיסט אמ.די. בע"מ |
| החלטה | |
1. לאחר עיון בטענות ב"כ הצדדים להלן החלטתי בבקשה לקביעתו של שכר המומחה מטעם המבקשים בתובענה דנן.
על פי פסק הדין נקבע כי המשיבים ישאו בעלות שכרו של המומחה מטעם המבקשים.
מאחר ולא הוגשה ראיה על שעור שכרו זה של המומחה טרם מתן פסק הדין ולא נקבע סכומו בפסק הדין, הגישו המבקשים שתי חשבוניות מס מטעם המומחה: האחת על סך של 14,040 ₪ בגין עריכת חוות הדעת והשניה בסך 7,020 ₪ בגין הופעה בבית המשפט.
המשיבים התנגדו לחיוב זה ולטענתם הסכום אינו סביר ואינו מידתי ביחס לסכום התביעה.
יצוין כי סכום התביעה עמד על סך של 25,150 ₪ אך המשיבים התגוננו בטענת קיזוז בסך של 38,543 ₪ כאשר הצורך בחוות דעת מומחה נבעה אך ורק מטענת הקיזוז שנטענה על ידי המשיבים.
2. תקנה 513 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת:
"הטיל בית המשפט או הרשם הוצאות משפט מבלי לפרש את סכומן, יהא סכום הוצאות המשפט צירופם של אלה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם הוראה אחרת:
-
אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי-דין לפי תקנה 475א, מס בולים, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה – כפי שקבע המזכיר הראשי של בית המשפט לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין;
-
שאר הוצאות המשפט כפי ששם הרשם, לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע טענותיהם, אם היה סבור שהוצאות המשפט האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט."
בפסקי דין של בית המשפט בעבר נקבע כי בעוד תקנת משנה (1) קובעת שומת הוצאות טכנית, הרי תקנת משנה (2) אינה טכנית ונתונה לשיקול דעתו של הרשם לאחר ששמע את שני הצדדים ובהתאם לאמור בסיפא לתת סעיף זה.
ראה בג"ץ 6701/04 עמותת תנו לעבוד בכבוד נ. חברת החשמל לשיראל מיום 16.4.07;
ע"ר 13121-04-16 אי.די.בי. חב' לפיתוח בע"מ נ' יעל כבירי שמיע ואח' וע"ר 11494-04-16 יעל כבירי שמיע ואח' נ' אי.די.בי. חב' לפיתוח בע"מ מיום 31.5.16.
ההלכה שנפסקה היא:
"נקודת המוצא הינה כי בעל דין שזכה בדינו זכאי למלוא ההוצאות שהוצאו על ידו לשם ניהול ההליך על מנת שלא ייגרם לו חסרון כיס. אולם, על הזוכה מוטל הנטל להראות כי ההוצאות שהוציא היו הכרחיות, סבירות ומידתיות ביחס להליך שנוהל (ראו: בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל נ' הרשות המוסמכת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה והמסחר, תק-על 2005(2) 4087)." (בג"ץ 6701/04 – שם לעיל).
-
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|