תא"מ 16523-02-14 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' עימאד

לפני תביעה כספית.

התובעת – חברת ביטוח טוענת כי ביום 9/12/12, אירעה למבוטח מטעמה תאונת דרכים כאשר החנה את רכבו בחנייה אל מול ביתו. לטענת התובעת רכב הנתבע נסע בכביש העובר מעל חניית רכב המבוטח, פגע במעקה הבטיחות, המעקה לא עמד בעוצמת המכה ורכב הנתבע נפל מגובה הכביש על רכב מבוטח התובעת אשר עמד למטה. התובעת טוענת כי בשל הנסיבות לקרות התאונה, חלה האחריות למקרה התאונה על הנתבע. לטענת התובעת היא נשאה בנזקי המבוטח מטעמה בסך של 33,937 ₪ ובשל אחריות הנתבע לקרות התאונה עליו להשיב לה את סכומי הנזק בהם נשאה. מכאן תביעת התובעת.

הנתבע טוען כי התובענה דנן הוגשה כבר בבית משפט השלום בנתניה, הוגשה בה הגנתו ולאחר שהועבר התיק לחיפה, נמחקה התובענה מחמת אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה של התובעת. הנתבע טוען כי לא היה מעורב כלל עם רכבו בתאונה במועד אשר ננקב בכתב התביעה ולכן בהודעה אשר צירף התובע לחברת הביטוח לא נרשמו כלל פרטיו של הנתבע כפרטי הרכב הפוגע. לטענת הנתבע אף לא הוצג אישור משטרה לאותה תאונה נטענת. עוד טוען הנתבע כי היות ומספר השלדה לא נרשם בידי השמאי נותן חוות הדעת עליה ביקשה התובעת להסתמך, הרי שלא ניתן לשייך את הנזקים המוערכים בחוות הדעת לרכב מבוטח התובעת. בשל כל האמור לעיל עתר הנתבע לדחיית התביעה כנגדו.

דיון :

בפתח ישיבת בית המשפט ביקשה התובעת לתקן את כתב תביעתה, כך שמועד התאונה הנטענת ירשם כיום 9/12/12 ולא יום 9/8/12 כפי שנרשם בכתב התביעה המקורי. הנתבע התנגד בטענה התמוהה כי היו שתי תאונות בשני התאריכים ולכן אין להתיר את התיקון המבוקש. טענה זו תמוהה שבעתיים אל נוכח העובדה כי הנתבע הכחיש תחילה מעורבות בתאונה כלשהיא ככלל, כך שאין התיקון מעלה או מוריד לעניין הכחשתו את עצם מעורבות רכב הנתבע בתאונה.

מטעמה של התובעת העיד מר נסאר אשרף, המבוטח מטעמה. מר אשרף העיד כי הגיש תלונה למשטרה על התאונה הנדונה, אך לא הגיש לעיונו של בית המשפט העתק מאותה התלונה. מר אשרף נשאל על כך וטען כי האישור נמצא בידי המשטרה. מר אשרף העיד כי לאחר התאונה, הנתבע לא רצה כי הוא יזמין משטרה למקום, ברם משטרה הוזמנה על ידו, על אף האמור וכרבע שעה לפני שהמשטרה הגיעה, הנתבע עזב את המקום. מר אשרף הוסיף והעיד כי המשטרה צילמה את הרכבים והוא עצמו נלקח בניידת, שהה כשעה בניידת המשטרה ונחקר אודות התאונה (ראה עמ' 5 שורות 9-24 לפרוטוקול). התובעת לא המציאה לעיונו של בית המשפט את אישור המשטרה אודות התאונה, ממנו ניתן היה ללמוד על מועד התאונה המדויק, פרטי הרכבים המעורבים ופרטי הנהגים המעורבים. גם העתק תיק המשטרה לא הוגש כראיה לתיק בית המשפט.

במהלכה של החקירה טען ב"כ התובעת כי ראה בטלפון הנייד של העד את תמונת הרכבים לאחר התאונה. התמונה לא הוגשה כראיה לתיק בית המשפט ואך הוצגה מתוך הטלפון הנייד של מר אשרף לצדדים ולבית המשפט. התמונה הוצגה כאמור בטלפון הנייד של מר אשרף, לא ברור מי צילם אותה, מתי צולמה, מהם מספרי הרכבים המעורבים המצולמים באותה תמונה ויתרה מכך התמונה אינה מסתדרת עם עדות מר אשרף כי שני הנוסעים ברכב יצאו ממנו ללא פגע (עמ' 5 שורות 1-2 לפרוטוקול) ואף הצליחו להיחלץ מתוך הרכב שנפל, ללא עזרת מכבי האש או גורם חיצוני אחר שכן נראה בה רכב אחד במאונך על גבי הרכב החונה.

מר אשרף נשאל את מי ראה יוצא מן הרכב לאחר התאונה והוא סירב תחילה להשיב על השאלה, אח"כ טען כי אינו יודע את מי ראה ורק לאחר שהובהר לו כי יוכרז כעד עוין ובחוסר רצון בולט טען כי ראה את הנתבע מחולץ ללא פגע מהרכב אשר נחת על גג רכבו שלו, בידי אדם נוסף, אשר ברח לאחר התאונה. כאמור, הדברים אינם מתיישבים עם ההיגיון לאור העובדה כי מדובר ברכב אשר צנח על גגו של רכב אחר וברי כי היה צורך בעזרה מקצועית ניכרת על מנת לחלץ מתוך הרכב הפוגע את נוסעיו, כמו גם להוריד אותם מגג רכב המבוטח.

אם אין די בגרסה תמוהה זו, הרי שכאשר נשאל מר אשרף האם נטל את פרטי הרכב הפוגע הוא השיב כי לא לקח, היה מבולבל , הניח לנתבע ללכת מן המקום ולקח רק את מספר הרכב הפוגע. עוד העיד מר אשרף כי זיהה את הנתבע, כבן הכפר שלו. על אף העובדה כי ידע לכל הפחות את שמו של הנהג הפוגע ומספר הרכב הפוגע, לא נרשם דבר מכל זאת בהודעה אשר הגיש מר אשרף לחברת הביטוח. יתרה מזו, העד מר אשרף טרח והדגיש כי למחרת הלך והגיש תלונה נוספת במשטרה, אשר העתק ממנה או מתיק משטרה כלשהוא, לא הובא בפני בית המשפט, אך התלונה לא כנגד הנתבע כי אם רק דיווח על אירוע התאונה (ראה עמ' 7 שורות 3-7 לפרוטוקול).

עדות זו של העד מר אשרף אינה מהימנה עלי ורבות בה התמיהות כפי שציינתי לעיל. אסמכתאות נוספות אשר היו עשויות לתמוך בעדות העד מטעמה של התובעת, כגון אישור משטרה המכיל את פרטי הרכבים המעורבים ושמות הנהגים המעורבים, העתק מתיק המשטרה וההודעות אשר נגבו ממר אשרף ואולי אף מאחרים בקשר לתאונה זו, לא הובאו. אפילו בהודעה לביטוח לא מופיעים פרטי הרכב הפוגע, אף שהללו היו ידועים כבר למבוטח, כך בהתאם לעדותו. לכך יש להוסיף את התנהלותו מעוררת החשד של מר אשרף בחקירתו לפני בית המשפט, עת סירב להגיד את מי ראה מחוץ לרכב הפוגע לאחר קרות התאונה.

הנתבע בעדותו, אף הוא לא הוסיף מידע אודות קרות התאונה. הנתבע, על אף שאישר כי תצהיר עדותו הראשית שנכתב בשפה העברית מובן לו לחלוטין, טען כי אינו מבין את השאלות שנשאל בחקירתו הנגדית, הרכב אשר נטען כי פגע ברכב מבוטח התובעת אינו רכבו שלו, על אף שחתם בהליך הקודם (אשר החל בבית משפט השלום בנתניה) על תצהיר המאשר כי הוא הנהג ברכב הפוגע בתאונה מיום 9/8/12, אין המדובר בתאונה דנן והוא היה מעורב בתאונה נוספת אשר אירעה בכפר. מעדות זו, אשר הותירה רושם בלתי מהימן וזאת בלשון עדינה, לא ניתן היה לחלץ עוד פרטים אודות התאונה נשוא התובענה.

הנטל להוכיח תביעתה הוא על התובעת. למשמע העדויות, כמו גם עיון בראיות הדלות מאד אשר הציגה התובעת וחסרונן של ראיות בתמיכה כפי שציינתי לעיל, מובילים למסקנה כי התובעת לא הוכיחה את קרות התאונה נשוא התובענה באופן המתואר בכתב התביעה. לא במועד הנקוב בכתב התביעה ולא בכלל. כלל לא הוכח במידה הנדרשת מיהו בעלי הרכב הפוגע, אם היה זה הנתבע או שמא אחר ומי נהג באותו הרכב בעת התאונה, אם בכלל. עדות העד מטעמה של התובעת שעליה נסמכה גרסת התביעה, לא הייתה מהימנה, הייתה חסרת הגיון ולא נתמכה בדבר. כל זאת כפי המפורט לעיל. בהעדר הוכחת אופן קרות התאונה, לא הוכחה תביעת התובעת בדבר חבות הנתבע בנזקים בהם נשאה התובעת ויש לדחות תביעתה.