תא"מ 16509-02-15 שדות פורחים שיווק והפצה בע"מ נ' לטאי

לפניי בקשה לחיוב המשיבה בערובה להוצאות המבקש. לאחר בחינת נסיבות העניין והתיעוד בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל.

המשיבה היא תאגיד. סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – "חוק החברות"), קובע ברירת מחדל, לפיה חברה המגישה תביעה תידרש להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. החברה נושאת בנטל להוכיח את חוסנה הכלכלי, באופן שיהיה ביכולתה לשלם לנתבע הוצאות שייפסקו לחובתה, ככל שייפסקו, וכמו כן מוטל עליה להוכיח כי תביעתה מבוססת וכי יש לה – ולו לכאורה – עילת תביעה. ודוק, ההסדר המובא בסעיף 353א לחוק החברות גובר על ההוראה בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

המשיבה נמנעה מלתמוך את תגובתה בטיעון מקיף, מלא ומבוסס על אודות יכולתה הכלכלית. כמו כן, היא נמנעה מלהציג אסמכתאות מתאימות. המצהיר אינו מציין בתצהיר האם המשיבה פעילה, היכן ממוקמים משרדיה והאם יש לה הכנסות שוטפות. אין די בהצגת אסמכתא לפיה לא מתנהלים כנגדה תיקי הוצאה לפועל, במיוחד כאשר כנגד תאגידים הקשורים עם מנהל המשיבה מתנהלים תיקי הוצאה לפועל רבים, כפי שהוצגו בהרחבה בבקשה. עולה שהנכסים היחידים של המשיבה הם זכויות לתקבולים מכוח שני תיקי הוצאה לפועל שהמשיבה מנהלת. "נכסים" כאמור אינם מעידים על יכולת כלכלית. לו היה ממש בכך, חזקה על המשיבה שהייתה פועלת לגבייה בפועל של החובות הפסוקים. די בכך שלא נטען בפירוט (ממילא לא הוכח) שהמשיבה מנהלת פעילות, על מנת שהבקשה תתקבל.

אשר לסיכויי התביעה: כנגד הטיעון המתייחס לתביעה, אוחז המבקש באישור המשיבה לפיו הוא אינו חב בתשלום כלשהו למשיבה. המשיבה העלתה הסבר ביחס למסמך כאמור. דין הסוגיה להתברר בהליך המשפטי. עם זאת, הראיה בה אוחז המבקש היא ראיה משמעותית בהליך, על כל הכרוך והמשתמע מכך.

על יסוד האמור, דין הבקשה להתקבל. אני מחייב את המשיבה להפקיד בקופת בית המשפט סך של 8,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקש בהליך, ככל שתידחה התביעה. ההפקדה תבוצע עד ליום 15.6.2016. בהיעדר הפקדה – התביעה תימחק וייפסקו הוצאות ההליך עד כה והדיון שנקבע יבוטל.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מההחלטה אל ב"כ הצדדים.

התיק יובא בפניי במסגרת תזכורת פנימית ביום 20.6.2016.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ו, 08 מאי 2016, בהעדר הצדדים.