תא"מ 16508-10-15 אייליג ואח' נ' פרפקט דלתות וחלונות בע"מ ואח'

1. התובע, עורך דין במקצועו, הגיש כנגד הנתבעת בלשכת ההוצאה לפועל, בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בסך 48,734 ₪ בגין שירותים משפטיים שנתן לה ובהתאם להוראות הסכם שכר טרחה למתן שירותים משפטיים שנחתם בין הצדדים (להלן: "הסכם ההתקשרות").

הנתבעת התנגדה ובתצהיר התומך בהתנגדות שהגישה, טען מנהל הנתבעת, כי בזמנים הרלוונטיים לחתימתה על ההסכם אכן נזקקה לייצוג משפטי בתביעה בה נתבעה לפיצוי נזקים שנגרמו ללקוח שלה אשר בביתו ביצעה עבודות (להלן: "הלקוח").

הנתבעת היתה מבוטחת בביטוח נזקי צד ג' בחברת הבטוח מנורה, פוליסת ביטוח שנכרתה באמצעות סוכן הבטוח, יוסף מלכי, הוא צד ג'1 בתביעה זו ובאמצעות סוכנות הבטוח "כרמים, סוכנות לבטוח (1997) בע"מ" היא צד ג'2 בתביעה זו.

לפיכך, עם קבלת התביעה מאת הלקוח, פנתה הנתבעת לצדדי ג' על מנת להפעיל את פוליסת הבטוח שסברה שמבטחת את הנזק הנטען בתביעת הלקוח.

אלא שאז הסתבר לה, כי חברת הבטוח דחתה את התביעה וטענה כי הנזק הנטען אינו מכוסה וכי הבקשה להרחבת כיסוי בפוליסה לא הומצאה לה במועד טרם קרות אירוע הבטוח.

בהעדר כיסוי ביטוחי, נאלצה הנתבעת לשכור את שירותיו של התובע כאשר לטענתה צדדי ג' הסכימו לשאת בשכרו בעקבות מחדלם לבצע הרחבת הכיסוי הביטוחי בחברת הבטוח.

לטענת הנתבעת, זהותו של התובע כמייצג בתביעת הלקוח, נקבעה על ידי צדדי ג' משום התחייבותם לשאת בשכר טרחתו.

עוד טענה הנתבעת כי התובע ידע על קיומה של התחייבות זו לתשלום שכרו על ידי צדדי ג' ולא על ידי הנתבעת.

הנתבעת אף טענה כי סוכם עם התובע על הגשת הודעת צד ג' בתביעת הלקוח, כנגד חברת הביטוח מנורה וכנגד צדדי ג', בין השאר, על מנת ליצר כיסוי ביטוחי לרשלנותם בביצוע הרחבת הכיסוי הביטוחי של הנתבעת בחברת הבטוח מנורה מאחר והודעה זו לא הוגשה כמובטח.

בפועל הוגשה הודעת צד ג' רק כנגד חברת הבטוח.

תביעת הלקוח הסתיימה בהסכם פשרה לפיו שילמה הנתבעת ללקוח סך של 21,000 ₪, המורכב מסכום ההשתתפות העצמית שהיתה הנתבעת נאלצת לשלם גם אם חברת הבטוח מנורה היתה מכירה בכיסוי הבטוחי במקרה זה, ובתוספת סך 3,000 ₪ בלבד. הסכמתה של הנתבעת לפשרה זו התבססה בין השאר, גם על ההנחה כי לא תצטרך לשלם סכום נוסף לתובע כשכר על טרחתו נוכח התחייבות צדדי ג' בתשלומו.

הנתבעת טענה כי לא היתה מסכימה לפשרה שהוצעה אילולא ידעה כי עליה לשלם גם שכר לתובע בגין הייצוג.

מנהל הנתבעת הכחיש כריתתו של הסכם שכר הטרחה וטען כי לא זכור לו שחתם על הסכם כאמור למרות שלא הכחיש חתימתו על פניו. לטענתו יתכן והוחתם על ההסכם ללא ידיעתו כחלק ממכלול המסמכים עליהם חתם במסגרת הסכם הפשרה בתביעת הלקוח.

לבסוף טענה הנתבעת כי סכום שכר הטרחה בהסכם הוא מופרז ומוגזם ביחס לנהוג בתחום, במיוחד כאשר תביעת הלקוח הסתיימה בפשרה ואין התובע זכאי לו כאשר התרשל באי הגשת הודעות צד ג' כפי שסוכם עמו.

נוכח האמור לעיל, הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד צדדי ג' בעילה כי התחייבו לשאת בשכר טרחתו של התובע כמפורט לעיל וכן בעילה כי עליהם לשאת בנזק של אי ביצוע הרחבת הפוליסה בחברת הבטוח מנורה כפי שהתחייבו לעשות כלפי הנתבעת.

2. בכתב הגנתם הכחישו צדדי ג' את טענות הנתבעת.