סמדר נ' אבוש

רקע

1.לפני תביעה בסדר דין מהיר במסגרתה מבקשת התובעת, לחייב את הנתבע עו"ד במקצועו, להשיב לה את עודף שכר הטרחה בסך של 29,747 ₪ שגבה ממנה שלא כדין, בעבור ייצוגה המשפטי בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפלת"ד" או "החוק").

טענות התובעת

2.התובעת שכרה את ייצוגו של הנתבע לצורך הגשת תביעה נזיקית בהתאם לחוק הפלת"ד שהוגשה לבית משפט זה במסגרת ת.א (רח') 52653-05-15 . במסגרת ההליך הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה שאושר כפסק דין לפיו, נפסק לתובעת פיצויי בסך כולל של 152,974 ₪ אשר מגלם בתוכו שכ"ט עו"ד מירבי בהתאם לחוק בשיעור 11% מסך כל הפיצוי.

3.סעיף 16 (א) לחוק הפלת"ד מגביל את גובה שכר טרחת עו"ד עבור טיפולו בתביעה לפי חוק זה. במקרה שלפנינו בו התביעה הסתיימה בפשרה, זכאי הנתבע לשכ"ט מירבי בשיעור 11% בלבד מהסכום שנפסק בתוספת מע"מ. למרות זאת, הנתבע החתים את הנתבעת על כתב התחייבות לשלם לו שכר טרחה בשיעור 26% מכל סכום שייפסק לו דהיינו, מהסכום הכולל, סכום הפיצוי בתוספת שכר טרחת עו"ד בצירוף מע"מ כחוק.

הנתבע גבה מהנתבעת שכר טרחה בסך של 47,122 ₪. שכר טרחה זה נגבה ביתר, בניגוד לחוק, ובניגוד לכללי לשכת עורכי הדין, שכר הטרחה שגבה התובע בפועל,הינו כ31% מסכום התביעה. יתרה מזו, פעולותיו של הנתבע מהוות אף הפרת חובה חקוקה בהתאם לסעיף 63 (א) לפקודת הנזיקין וכן התעשרות שלא כדין בניגוד לסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט התשל"ט -1979 . לכן, זכאית התובעת לקבל מהנתבע החזר העודף העולה על התעריף המירבי כאמור בסיפא לסעיף 16 (א) לחוק. סכום ההחזר הינו 27,947 ₪ בהתאם לחישוב המפורט המופיע בסעיף 14 להלן;.

4.דינה של התביעה להידחות או להימחק על הסף, הואיל ושכר הטרחה שנגבה מהתובעת, סוכם איתה מראש ובכתב כשהיא מודעת היטב להוראת החוק המגבילה את גובה שכר הטרחה בתביעות לפי חוק הפלת"ד. למרות זאת, העדיפה התובעת להיות מיוצגת על ידי הנתבע ולשלם לו שכ"ט עו"ד בשיעור 26% בצירוף מע"מ כחוק.

5.בהתאם לעיקרון חופש החוזים, כשני אנשים בגירים, בעלי כשרות משפטית תקינה, מתקשרים ביניהם בהסכם, מרצונם הטוב והחופשי, אין מניעה שיוכלו לקבוע ביניהם כי "הוראת חוק זו או אחרת לא תחול ביחס להתקשרות ביניהם" כך גם נעשה במקרה דנן.

6.הנתבע לא התעלם מהוראות החוק, אלא רשאי היה להתנות עליו, בהתניה "מפורשת ומוסכמת", "על אף האמור בכל חוק ודין" כפי שנעשה במפורש בסעיף 5 ד' למסמך ההתקשרות בין הצדדים.

הדיון בתביעה

7.ביום 11/6/17 התקיים לפני דיון מקדמי בתביעה, במסגרתו הבהרתי לנתבע כי לעניות דעתי דינה של התביעה להתקבל, שכן קדושת "חופש החוזים" נדחית מפני ההוראה הכופה (קוגנטית) שבחוק הפלת"ד המגבילה את גובה שכ"ט המירבי.

8.בתום הדיון נתתי לבקשת הנתבע, החלטה לפיה, התרתי לו להגיש עד ליום 03/07/17 אסמכתאות משפטיות, לביסוס טענתו כי מכוח דיני החוזים היה רשאי להתנות בהסכם על הוראות חוק הפלת"ד. בהחלטתי זו נתתי זכות תגובה לתובעת וזכות תשובה לנתבע, בין היתר בעניין שאלת פסיקת הוצאות הליך זה.