תא"מ 16346-05-15 אלדן תחבורה בע"מ ואח' נ' ויאל ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 08.07.2014, בין כלי רכב, תוצרת רנו, מ"ר 35-678-79 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב הרנו") לבין כלי רכב, תוצרת מאזדה, מ"ר 40-698-61 שבעת התאונה, היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלותו ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב המאזדה") ולבין כלי רכב, תוצרת טויוטה, מ"ר 18-530-63 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 3 (להלן: "רכב הטויוטה") (ולהלן: "התאונה").

מדובר ב"תאונת שרשרת" שבה רכב הרנו היה הרכב השני, מבין ארבעה רכבים המעורבים בתאונת השרשרת, כאשר מבטחת או מבוטח הרכב הראשון אינו צד לתביעה, רכב המאזדה היה הרכב השלישי בתאונת השרשרת, ורכב הטויוטה היה הרכב הרביעי והאחרון בתאונת השרשרת.

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ובאשר להיקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים ונשמעו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה כנגד הנתבע 3 ודינה להידחות כנגד הנתבעים 2-1.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון לתת הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי.

5.1.אני מאמין לגרסתו של נהג רכב הרנו, לפיה תחילה רכבו נפגע מאחור ורק לאחר מכן, כתוצאה מהדיפה, פגע רכבו ברכב שלפניו. חיזוק לכך, ניתן למצוא בהבדלי היקף הנזק בין המוקד האחורי ברכב הרנו לבין המוקד החזית ברכב הרנו, כאשר ניתן לראות מחוות דעת שמאי התובעת, כי הנזק למוקד האחורי ברכב הרנו הוערך בסך של כ- 9,000 ₪ ואילו הנזק למוקד החזית ברכב הרנו הוערך בסך של כ- 1,000 ₪.

5.2.כמו כן, אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב המאזדה שהייתה מהימנה עליי, על פני גרסתו של נהג רכב הטויוטה שהייתה בלתי קוהרנטית, בלתי עקבית ומתחמקת.