תא"מ 16229-09-15 אלדן תחבורה בע"מ ואח' נ' קיעאן מנאע ואח'

2.התאונה התרחשה ביום 27.3.2015 ברחוב הרב משה מלכה בפתח תקווה. לפי עדותו של הנהג ברכב התובעת והנתבעת שכנגד ("התובעת"), הוא נסע ברחוב הרב משה מלכה מצפון לדרום בנתיב השמאלי ביותר מתוך כוונה לפנות שמאלה לרחוב גרינשפן. כשניים-שלושה מטרים לפני קו העצירה של הרמזור בצומת, כאשר הוא היה במהירות של 25-20 קמ"ש לקראת עצירה, סטה לנתיבו רכב הנתבעים ופגע בו מצד ימין. לטענת הנתבע 1, שנהג ברכב הנתבעים, הוא נסע בנתיב השני משמאל, כאשר כ-50 מטר לפני הרמזור לפתע סטה לכיוונו רכב התובעת ופגע בו מצד שמאל. קרוב משפחה של הנתבע 1 שהיה ברכב העיד גם הוא ותמך בגרסתו לעניין הרכב שסטה, הגם שהיו הבדלים מסוימים בין הגרסאות (כגון לגבי המרחק מהרמזור בעת קרות התאונה, נקודה בה גרסתו של העד הנוסף מתאימה דווקא לגרסת נהג התובעת).1.בפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים.

3.ביום 5.10.2016 התקיים דיון בתיק. בדיון ציין נהג התובעת כי הוא היה בדרכו לאתר בו עבד כמנהל עבודה. לבקשתי, בירר נהג רכב התובעת טלפונית את כתובת האתר ומסר כי הוא היה ברחוב מבצע הדקל 3. אף הנתבע 1 היה בדרכו לאתר עבודה, ואף הוא התבקש לברר את כתובת האתר, ומסר לאחר הבירור את הכתובת רחוב אסירי ציון 10. עיון במפה במעמד הדיון העלה, כי על מנת להגיע לאתרים אלו, יש צורך לפנות שמאלה מרחוב הרב משה מלכה לרחוב גרינשפן, עובדה המחזקת לכאורה את גרסת נהג התובעת. ב"כ הנתבעים ציין לפרוטוקול, כי "אין מחלוקת שהתאונה היתה ברחוב הרב משה מלכה מקום בו קיימת הן פנייה שמאלה והן פנייה ישר" (עמ' 7, שורה 30 לפרוטוקול), אולם ביקש לערוך בדיקות לגבי המקום המדויק בו התרחשה התאונה ובמידת הצורך להגיש ראיות נוספות.

4.לבקשת ב"כ הנתבעים, התקיים דיון נוסף ביום 22.12.2016. בדיון הגישו הצדדים "ראיות" נוספות, אשר למעשה לא היו אלא מפות ותמונות ממקום האירוע. נהג התובעת התייצב לדיון השני, אולם הנתבע 1 לא התייצב. בדיון השני ניסה ב"כ הנתבעים לטעון, כי ייתכן שהתאונה התרחשה ברחוב הרב משה מלכה בכיוון הנסיעה ההפוך, היינו מדרום לצפון. במענה לטענה זו, העיד נהג התובעת כי הוא נסע ברח' הרב משה מלכה מצפון לדרום, שכן היה בדרכו מביתו הנמצא בצפון.

5.יש לדחות את הטענה המאוחרת כי ייתכן שהתאונה התרחשה בכיוון הנסיעה מדרום לצפון. ראשית, טענה זו עומדת בסתירה לדברי ב"כ הנתבעים בדיון הראשון, לפיהם התאונה הייתה במקום בו היה נתיב אחד ישר ונתיב אחד שמאלה, שכן בצומת בה מדובר אין פנייה שמאלה לבאים מדרום לצפון. שנית, ככל שהיה ב"כ הנתבעים מעוניין לטעון כי "ייתכן" שמסלול הנסיעה היה שונה מזה שהונח בדיון הראשון, מצופה היה כי הנתבע 1 יתייצב לדיון השני על מנת לתמוך בטענה זו. אלא שהנתבע 1 לא התייצב, ונהג התובעת התייצב ושלל מכל וכל טענה זו. שלישית, ב"כ הנתבעים לא הצליח להציג גרסה סבירה לגבי מקום התרחשות התאונה ונסיבותיה, בהתחשב באתרים ששני הצדדים התכוונו להגיע אליהם.

6.בסיכומיו, שהוגשו בכתב, טען ב"כ הנתבעים כי אין לתת אמון בטענת נהג התובעת לגבי אתר העבודה אליו הוא התכוון לנסוע, שכן לא הוצג אישור כלשהו כי הוא עבד במקום כזה. לטענתו, הכתובת נמסרה לאחר בירור טלפוני מחוץ לאולם בית המשפט, מתוך כוונה להטעות את בית המשפט. דין הטענה להידחות מכל וכל. ראשית, נהג התובעת מסר עדות אמינה, ולא התרשמתי כי התכוון להטעות את בית המשפט, ודאי לא כאשר התבקש לברר את כתובת האתר, נתון שמשמעותו לא בהכרח הייתה ברורה לו באותו שלב. שנית, דין הטענה להידחות גם בשל כך שהועלתה לראשונה בשלב הסיכומים, כאשר אילו הייתה מועלית במועד ניתן היה לבקש מנהג התובעת להמציא אישור של המעביד על כך שהוא עבד באות תקופה במקום. שלישית, ממילא גרסת הנתבעים אינה מתיישבת גם העובדה שהנתבע 1 היה בדרכו לאתר העבודה ברחוב אסירי ציון 10, וזאת לפי עדותו הוא.

7.משעה שמסקנתי היא כי הצדדים היו בדרכם לאתרים אותם ציינו ושהתאונה אירעה בצומת הרחובות הרב משה מלכה – גרינשפן כשכיוון הנסיעה הוא מצפון לדרום, מתחייבת המסקנה כי התובעת עמדה בנטל להראות כי התאונה התרחשה כי שתיאר אותה הנהג מטעמה. אין כל היגיון בטענה שנהג התובעת פנה במפתיע לנתיב שמימינו, כאשר דרכו מובילה אותו שמאלה. לעומת זאת, יש היגיון בהנחה כי הנתבע 1 פנה לנתיב שמשמאלו, אליו הוא היה אמור לפנות כדי להגיע ליעדו. מעבר לאמור, כפי שכבר ציינתי, עדותו של נהג התובעת הייתה אמינה.

8.שני הצדדים ניסו להסתמך על מוקדי הנזק ככאלו התומכים בגרסתם, אולם לאחר שבחנתי את הדברים איני סבור כי יש בהם כדי לתמוך באיזו מהגרסאות.

9.לאור האמור, התביעה מתקבלת, ואילו התביעה שכנגד נדחית. הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 23,370 ש"ח בגין הנזק, ירידת הערך ושכר טרחת השמאי. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעת את אגרת המשפט בסך 378 ש"ח; שכר טרחת עורך דין בסך 4,100 ש"ח; וסך של 700 ש"ח בגין שכר העדות של נהג התובעת בשני הדיונים, כפי שנפסק.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ז, 18 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: