תא"מ 16172-02-15 ג. נ' פואז

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום עכו
16172-02-15
10.4.2015
בפני הרשמת:
1. הבכירה
2. ודאד יונס


- נגד -
מבקש/נתבע:
סולימאן פואז
משיבה/ תובעת :
ה.ג. (קטינה)
פסק דין
 

 

לפני בקשה לדחות התביעה על הסף מחמת התיישנות. על פי הנטען, האירועים שהולידו עילת התביעה הנטענת החלו והסתיימו בין השנים 2002 עד 2004, כך שחלפו כ- 11 שנים מהיום בו נולדה עילת ועד להגשת כתב התביעה. עוד נטען כי הגשת תביעה בחלוף זהמן כה רב מיום שנולדה עילת התביעה גורמת לנזק ראייתי כבד לנתבע המונעת ממנו להגיש הגנה סדורה כנגד התביעה.

 

התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת הינה קטינה, ילידת 1999 ומכאן טרם החל מניין תקופת ההתיישנות, בהתאם לסעיף 10 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות").

 

המבקשת השיבה כי תקופת ההתיישנות של תביעת קטין מוארכת רק ביחס עילת תביעה המוקנית לקטין עצמו, ואילו כאן עילת התביעה הינה לעזבון.

 

עיון בכתב התביעה מעלה כי התובעת הינה קטינה, ילידת 7.11.1999 ויורשתו עפ"י דין של המנוח ראיק ג'ובראן (להלן: "המנוח") אשר עסק בחייו בשיווק מוצרי חקלאות. הנתבע הינו חקלאי. על פי הנטען בכתב התביעה, בין השנים 2002 עד 2004 סיפק המנוח לנתבע מוצרי חקלאות והנתבע נותר חייב לו סך כולל של 42,127 ₪. המנוח נפטר ביום 6.5.2004 והפעולה האחרונה הרשומה בכרטסת שצורפה לכתב התביעה הינה מיום 30.3.2004. מירוץ ההתיישנות בתביעה מתחיל מהיום בו נולדה עילת התביעה, ובהיעדר טענה אחרת לגבי תנאי התשלום המוסכמים, מיום ביצוע העסקה.

אומנם, סעיף 10 לחוק ההתיישנות משעה את תקופת ההתיישנות בתביעתו של קטין, כך שבחישוב תקופה זו, לא יבוא במניין הזמן שעדיין לא מלאו לתובע 18 שנים. אולם, הרציונל הוא שהקטין אינו מסוגל להגיש בעצמו תביעה, ועל כן מרוץ ההתיישנות מתחיל לגביו מהיום בו הדין מייחס לו בגרות משפטית מלאה (ע"א 1945/09 עזבון המנוחה סמניה מרווה ז"ל נ' המועצה האזורית מטה אשר, פורסם באתר נבו). במקרה שבפני ירשה התובעת, בהתאם לצו ירושה ולהסכם חלוקת עזבון מיום 26.1.2015, את החובות המגיעים למנוח מצדדי ג'. כך שעד למועד זה, יום 26.1.2015 הזכות לתבוע בגין עילת התביעה הנוכחית הייתה מוקנית למנהל עזבון המנוח. עילת תביעה זו התיישנה בשנת 2011 גם אם ניקח בחשבון את הארכה המוקנית לעזבון מכוח סעיף 18 לחוק ההתיישנות. כך, שבהסכם לחלוקת העזבון, הוענקו לתובעת שבפני, זכויות שעילתן כבר התיישנה.

 

אני סבורה כי הרציונל העומד מאחורי הארכת תקופת ההתיישנות לקטינים, אינו חל כשמדובר עילת תביעה שהתיישנה לפני שעברה הזכות לתבוע על פיה לקטין. הזכות לתבוע בגין העסקאות הנטענות התגבשה עם ביצוע העסקה והתיישנה בטרם עברה לקטינה. מדובר בזכות שעברה אליה בירושה, והעברת הזכויות בירושה אינה פוגעת במרוץ ההתיישנות (ראה סעיף 18 לחוק ההתיישנות).

אין לומר כי יש בכוחו של סעיף 10 להאריך את תקופת ההתיישנות של עילת תביעה שכבר התיישנה בטרם עברה הזכות לתבוע על פיה לקטינה.

לאור האמור אני מקבלת הבקשה ומורה על דחיית התביעה מחמת התיישנות.

 

ניתנה היום, כ"א ניסן תשע"ה, 10 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1 התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה רכישת מנוי

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>