תא"מ 1615-11-14 אסביונלי נ' דוד ואח'

1.תביעת נזקי רכוש בסדר דין מהיר בעטיה של התנגשות רכבים מיום 02/08/14. ההנמקה תהא תמציתית, כאמור בתקנה 214ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי.

2.אין מחלוקת בין הצדדים לגבי מיקום התאונה בכביש גהה, מדובר בשלושה נתיבי נסיעה: הימני בהם מאפשר המשך נסיעה ישר או לכיוון ימינה או שמאלה, האמצעי והשמאלי מאפשרים פנייה שמאלה בלבד.

3.אין חולק גם כי התובע נסע בנתיב הימני וכי הנתבע נסע בנתיב שמשמאלו, היינו הנתיב האמצעי, המאפשר פנייה שמאלה בלבד.

4.לטענת התובע עצר ברמזור ולאחר שהתחלף האור, החל לפנות שמאלה, כפי שאפשר לו הנתיב. אלא שהנתבע שנסע בנתיב משמאלו החליט להמשיך ישר, למרות שנתיבו אפשר רק פנייה שמאלה. כך ארעה התאונה, כאשר אין חולק שרכבו של התובע ספג פגיעה בדלת האחורית של צד שמאל. תמונה צבעונית מהפלאפון של הנתבע הוצגה במעמד הדיון, ומדובר על פגיעות שפשוף לאורך.

5.התביעה נתמכה בחוו"ד שמאי וגם בה נזכרו הפגיעות באזור דלת שמאל וכנף אחורית שמאלית, כאשר מדובר בנזק שהצריך החלפת דלת אחורית ותיקונים, כך בחוו"ד השמאי. לטענת התובע תיקן בפועל את הרכב ומכר אותו, אולם לא הומצאו חשבונית או קבלה של המוסך. עוד לדברי התובע היה לו ביטוח צד ג', אולם זה לא צורף (לשלמות התמונה – כאשר אין חובה שיהא ביטוח צד שלישי).

6.ביחס לנזק לרכב הנתבע – לא נסתרה גרסת הנתבע שלמעט פגיעה מינורית באזור כנף ימנית-קדמית, שצולמה בפלאפון שלו והוצגה – לא היו נזקים לרכבו. לדבריו, הנזק היה כה מינורי שלא תבע והוא אף שער שהנזקים או חלקם, ברכב התובע, מקורם לפני האירוע נשוא התביעה.

7.לגרסת הנתבע והעד מטעמו שנסע עמו, פנה הנתבע שמאלה בנתיבו לאחר התחלפות הרמזור.

מימינו לא היה כל רכב עת התחלף הרמזור, אולם התובע הגיע מהנתיב הימני במהירות גבוהה, פנה שמאלה (אין חולק כאמור שהתובע זכאי לעשות כן מנתיבו) ואז סטה לנתיב שמשמאלו בעיקול ושפשף רכבו לאורך דלת שמאל אחורית.

8.המסקנה שהתובע נסע במהירות מופרזת, אינה אלא המסקנה של הנתבע והעד מטעמו, שכן כאמור החלו בנסיעה שמאלה בעיקול שעה שמימינם לא היה רכב, והנה רכב התובע הספיק להגיע אליהם בעיקול שמימינם ולחדור לנתיבם, כשהוא משפשף את הדלת האחורית ברכבו, משמע שנסע מהר מהם. אולם, שאלת מהירות נסיעת התובע אינה רלוונטית כאשר לא הוכחה נסיעה במהירות העולה על המותר, ולא מהירות הנסיעה היא שהייתה הגורם לתאונה. לעומת זאת, ביחס למנגנון גרימת התאונה, מקובלת עליי גרסת הנתבע והעד מטעמו מר בני ג'ינג'יחשווילי. הנתבע פנה אכן שמאלה, כפי הפנייה היחידה האפשרית מאותו מסלול. בחקירת הנתבע והעד, התברר כי עשו שימוש בתוכנת הווייז, כאשר העד מחזיק את הפלאפון ומנחה את הנתבע. לא ראיתי רבותא בדבר, כפי שלא ראיתי רבותא גם בכך שהתובע נהג מנוסה. גם נהג מנוסה, ללא עבר תעבורתי, עשוי לשגות בחוסר זהירות, וגם נהג צעיר יכול לנהוג בזהירות – השאלה מה ארע במקרה הקונקרטי ואני מבכר כאמור גרסת הנתבע והעד מטעמו, ההולמת יותר הנזקים לרכבים. כאמור הפגיעה ברכבו של התובע, הינה פגיעת שפשוף אורכית לאורך הדלת השמאלית אחורית ובכנף האחורית. לו ארעה הפגיעה כאשר התובע פנה שמאלה (מה שעליו אין חולק) ואילו הנתבע המשיך ישר במקום שמאלה, הרי שהייתה צריכה להיות פגיעה חזיתית ברכבו של הנתבע וכאמור לא הומחשה כל פגיעה שכזו. גם הפגיעה ברכב התובע עצמו הולמת יותר פגיעת שפשוף, כאשר התובע משפשף את רכבו בשל סטייה לנתיב משמאלו, לאורך הכנף הימנית ברכב הנתבע ולכן אין פגיעה ניכרת ברכב הנתבע, שכן אימפקט הפגיעה עצמו ככל הנראה היה קל; ואילו הפגיעה ברכב התובע הינה פגיעת שפשוף אורכית החל ממוקד הפגיעה הראשוני ברכבו וכלפי אחור.

9.ראיתי חשיבות פחותה לסוגית החלפת הפרטים לאחר המקרה, אליה התייחסו הצדדים בעדותם.