כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חסניין ואח'

 1.לפניי תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכב שבוטח על ידי התובעת בתאונה מיום 14.7.2014 בה מעורב רכב הנתבעים (מערבל בטון), ובגדרה נתבעים הכספים שהתובעת שילמה למבוטחה בגין נזקי הרכב על פי חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה, בתוספת שכר טרחת השמאי.

2.המחלוקת בתיק עניינה בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה ובשאלת הנזק.

לכל צד גרסה משלו בנוגע לאופן התרחשות התאונה וכל צד מטיל את האחריות על משנהו. לגרסת התובעת בכתב התביעה, לאחר שרכב הנתבעים נתן זכות קדימה לרכב התובעת להשתלב בדרך, החל רכב הנתבעים בנסיעה, ללא בדיקה שהדרך פנויה ופגע ברכב התובעת שהיה לפניו. מנגד נטען בכתב ההגנה כי בעת שרכב הנתבעים נסע בנתיב השמאלי כדין, הגיח רכב התובעת מהנתיב הימני, סטה לנתיב השמאלי בו הוסע רכב הנתבעים ופגע ברכב הנתבעים.

3.בפניי העידו הנהגים המעורבים, וכן הוגשו טפסי הדיווח של הנהגים למבטחיהם ותמונות הנזק ברכב התובעת. בתום פרשת העדויות סיכמו באי כוח הצדדים טענותיהם בעל פה ואני נדרשת להכרעה אשר כמצוות תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 תנומק בתמצית.

דיון והכרעה

4.על התובעת מוטל נטל הראייה ונטל השכנוע. נטל הראייה משמעו הוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעה- דהיינו את האירוע, את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לתובעת כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע. נטל זה נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות", לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (ע"א 745/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 598). במקרה בו מדובר בגרסה מול גרסה, יש לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות כדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו. במקרה בו קיים "ספק שקול", בו לא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה, בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל על כתפיו לא עומד בחובתו לשכנע את בית המשפט בגרסתו ודין תביעתו להידחות (רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז - מפעל תחבורה בע"מ (5.5.13).

5.בחנתי את העדויות ואת הראיות, שקלתי את טענות הצדדים בכתבי הטענות ובסכומים, ועל יסוד כל אלה הגעתי לכלל דעה לחלק את האחריות להתרחשות התאונה בין הנהגים המעורבים באופן הבא:

נהג רכב התובעת- 80%, נהג רכב הנתבעים - 20%. אבהיר טעמיי;

6.על יסוד החומר שלפניי ראיתי לקבוע כי התאונה ארעה כשרכב התובעת שהיה בנתיב ההשתלבות מימין לנתיב נסיעת רכב הנתבעים החל במעבר נתיב לפני רכב הנתבעים וכי רכב הנתבעים שהיה בעצירה, החל בנסיעה ופגע ברכב התובעת מצדו השמאלי.

בטופס ההודעה שמועדו מיום 15.7.2014, יום לאחר התאונה מוסר נהג רכב התובעת: "ניסיתי להשתלב בצומת (__) מצד ימין משאית נתנה לי זכות קדימה כשעברתי המשאית התקדמה לעברי ונכנסה בי מצד שמאל" (ההדגשות לא במקור-א.ב.). מדובר בגרסה אוטנטית ראשונה של נהג רכב התובעת יום לאחר התאונה ויש לייחס משקל רב יותר, בהיותה הגרסה שניסיון החיים מלמד כי בהיותה קרובה בזמן הקרוב ביותר לאירוע הינה הגרסה התואמת יותר את אופן התרחשות הדברים (ת.א. (מח-ת"א) 2283-05 שקירוב נ' אריה חברה לביטוח (25.10.2007)).