קרדן רכב בע"מ נ' זהר

1.התובעת הינה בעלים של רכב (להלן: רכב 1) שניזוק במהלך תאונת דרכים שארעה ביום 24.1.14 בין רכב 1 לבין רכב בו נהג הנתבע (להלן: רכב 2).

2.נהג רכב 1 טען שעמד ברמזור ולפתע חש במכה מאחור מרכב 2 שנסע מאחוריו. הנתבע לא הכחיש שרכב 2 נסע מאחורי רכב 1, אך טען שלא היה מגע כלשהו בין שני הרכבים, אך אישר ששניהם החליפו פרטים ביניהם.

3.מדובר בגרסה מול גרסה. יחד עם זאת, סבורני שיש לקבל את גרסתו של נהג רכב 1 ולקבוע שאכן היה מגע בין שני הרכבים, וזאת לאור מכלול הנסיבות שלהלן: הנתבע לא חלק על כך שנסע מאחורי רכב 1; הנתבע לא חלק על כך שהיתה החלפת פרטים ביניהם, וזאת כפעולה שנובעת בדרך כלל בשל מגע בין שני רכבים; הנתבע לא הציג תמונות של רכבו בעוד שהתובע כן הציג תמונות של הרכב בעקבות התאונה.

4.השאלה הבאה שיש לדון בה היא האם אותו מגע גרם לנזקים נשוא התאונה. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי אשר נושאת תאריך 14.4.14 אשר לפיה הרכב נבדק ביום 28.1.14, קרי ארבעה ימים לאחר קרות התאונה. פרק הזמן הקצר שבין מועד קרות התאונה לבין מועד בדיקת הרכב, מחזק את המסקנה שקיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזקים שנגרמו לרכב 1. יתר על כן, הוצגו בפניי גם התמונות של רכב התובעת. סוג הנזקים שנגרם לחלקו האחורי של רכב 1, מתיישב היטב עם פגיעה קלה בחלק האחורי של רכב 1. בנוסף, כידוע, בעת שמדובר בפגיעה ברכב לא תמיד ניתן לזהות קיומו של נזק שגלוי לעין, ויש צורך בבדיקה מעמיקה יותר על ידי בעל מקצוע.

5.הנתבע לא הביא חוות דעת נגדית וגם לא ביקש לחקור את השמאי מטעם התובעת, כנדרש בסעיף 130א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984. לפיכך, חוות דעת שמאי מטעם התובעת הינה ראיה משמעותית שיש לתת לה את מלוא המשקל.

6.יש לציין שהתובעת לא הוכיחה את הרכיב בתביעתה שעניינו ימי עמידה והשבתה של הרכב. לא הובאה ראיה לגבי סך ימי ההשבתה וגם לא לעניין עלות יום השבתה של רכב אצל התובעת. לפיכך, רכיב זה בתביעה דינו להידחות.

7.לאור כל האמור לעיל, הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א.1,836 ₪ בגין הנזק שנגרם לרכב 1, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14.4.14 (מועד עריכת חוות הדעת), ועד מועד התשלום בפועל.

ב.250 ₪ בגין שכר טרחת השמאי.