תא"מ 16025-01 אבי ואיציק חלפים המכונית נתניה בע"מ נ' גראד

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 17.2.2002.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, החלטתי לדחות הבקשה.

ראשית, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה בחלוף 14 שנים מיום מתן פסק הדין.

על אף שאין המבקש טוען בבקשה כי פסק הדין לא הומצא לו, ואין הוא מפרט בתצהיר המועד בו נודע לו על קיומו של פסק הדין, לא צורפה לבקשה לביטול פסק הדין בקשה להארכת מועד הגם שהבקשה הוגשה בחלוף 14 שנים מיום מתן פסק הדין.

די בכך על מנת לדחות את הבקשה.

מעבר לנדרש, לאור העולה מתגובת המשיבה ותשובת המבקש שבאה בעקבותיה, הרי שהמבקש ידע מזה שנים רבות על קיומו של פסק הדין והצדדים אף ניהלו במהלך השנים משא ומתן לסילוק החוב.

על אף זאת, המבקש כלל לא טרח לפרט עובדות אלו בבקשה לביטול פסק הדין. ניתן היה לצפות כי בבקשה לביטול פסק דין המוגשת בחלוף 14 שנים ממועד נתינתו, יבוא המבקש בידיים נקיות ויפרוס בפני בית המשפט את מלוא היריעה, ולא יסתפק המבקש בהעלאת טענות חלקיות, סתמיות וכלליות.

לגוף העניין, איני סבורה כי המבקש הרים הנטל להוכיח כי לא בוצעה לו המצאה כדין. הבקשה והתשובה לא נתמכו בתצהיר בתו ואשתו של המבקש, אשר הן שקיבלו המסירות.

ואולם, גם אם אצא מנקודת הנחה כי כתב התביעה לא נמסר למבקש כדין, הרי שבנסיבות העניין בפני יש להחיל את כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה, שכן מטיעוני הצדדים עולה כי למבקש היתה ידיעה ברורה וממשית על ההליך ועל פסק הדין שניתן כנגדו ועל אף זאת לא פעל המבקש להגשת בקשה לביטולו.

מתגובת המשיבה והמסמכים שצורפו לה עולה כי תיק ההוצל"פ שנפתח לביצוע פסק הדין נכלל במסגרת תיק האיחוד של המבקש שנפתח בשנת 2002. צורפה בקשה שהגיש המבקש לתיק האיחוד לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שם צוין במפורש תיק ההוצל"פ שנפתח לביצוע פסק הדין. מעבר לכך, צורף פרוטוקול דיון משנת 2003 בבקשה לביטול צו עיכוב היציאה בו נכח גם ב"כ המשיבה.

הנה כי כן, לכל המאוחר ידע המבקש על קיומו של פסק הדין עוד בשנת 2003.