תא"מ 15957-05-15 נסאסרה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 7.7.15.

המבקשת טוענת, בבקשה שהוגשה רק ביום 7.12.15, כי בשל טעות אנוש לא נשלחה לב"כ המשיב הודעה על קבלת הייצוג בתיק ובקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה. עוד טוענת המבקשת כי הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה לא הומצא לידיה (אך, כאמור, אינה מכחישה כי ידעה על התביעה שהוגשה בתיק). עוד טוענת המבקשת כי טענות הגנתה טובות וראויות להתברר.

על אף שבכותרת הבקשה צוין כי היא כוללת גם בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, לא מצאתי בגוף הבקשה כל התייחסות לשאלה וכל טעם המסביר מדוע הוגשה הבקשה באיחור.

המשיב טוען, בתגובה, כי אין ממש בטענת המבקשת להטעיית בית המשפט, כעולה מבקשת המבקשת. הודגש כי כתב התביעה נמסר למבקשת עוד בחודש 6.15 ופסק הדין ניתן בחודש 7.15 והומצא לידי המבקשת בחודש 8.15. תיק ההוצאה לפועל לביצועו של פסק הדין נפתח רק אחרי כחודשיים וחצי, מתוך הנחה כי המבקשת תפעל לביצוע פסק הדין אף ללא צורך בהליכי הוצאה לפועל. עוד התייחסה ב"כ המשיב בתגובתה לסיכויי ההגנה של המבקשת וטענה כי אלו נמוכים, ולא כנטען על ידי המבקשת.

המבקשת השיבה לתגובה, אישרה שוב כי כתב התביעה הומצא לה כדין וכי לא הגישה כתב הגנתה במועד. גם בתגובה זו לא התייחסה המבקשת לשאלת מועד הגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

דרישתו של "טעם מיוחד" להארכת המועד נובעת מתוקף עקרון סופיות הדיון והצורך בקיומה של מערכת משפט סדורה, תקינה ויעילה. הקפדה נאותה על לוחות זמנים בהליך השיפוטי הינה כורח המציאות, וסופן של חריגות ממועדים סטטוטוריים שנקבעו בסדרי דין שהן עלולות לפגוע בזכויות דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי דין, ולעתים אף להסב נזק לציבור הרחב.

אין רשימה סגורה של נסיבות המהוות "טעם מיוחד". ההלכה אשר היתה מקובלת בעבר בפסיקה היא כי קיומן של נסיבות חיצוניות שגרמו לאיחור, ואשר אינן בשליטת בעל הדין, הריהן "טעם מיוחד". לעומת זאת, כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ.

עם זאת, לאור ההכרה הגוברת בחשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות, ומשום שנעילת שעריו של בית המשפט לפני בעל דין אינה דבר של מה בכך, רוככה במשך השנים הדרישה בפסיקה לקיומו של "טעם מיוחד". נקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ-"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד. לעניין זה יש גם להתחשב בסיכויו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד.

מן הדברים עולה כי על בית המשפט לאזן בין מספר שיקולים בבואו להכריע בבקשה מעין זו. בין השיקולים הללו ניתן למנות את עקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגייה וחשיבותיה הציבורית וסיכוייו של ההליך.

(ור' רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ, פסק דינו של כב' הש' סולברג מיום 21.4.15, פסקאות 16-17 לפסק הדין וההפניות שם – פורסם במאגרים).

במקרה דנן לא מצאתי כל טעם, ובוודאי לא טעם מיוחד, להארכת המועד להגשת הבקשה ודינה, לפיכך, להדחות.

המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך 750 ₪.

ההחלטה תישלח לצדדים.