תא"מ 15953-05-12 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' בצלאל ואח'

מונחת בפני תביעה, שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 30.10.11 ברח' הכרמים במבשרת ציון בין כלי רכב נושא מספר רישוי 37-878-71 ובין אוטובוס נושא מספר רישוי 85-215-01 (להלן: "התאונה").

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל.

עדותו של נהג התובעת, אשר הובאה כתימוכין בגרסת התובעת, היתה אמינה וברורה. לדבריו, התאונה התרחשה עת נסע בנתיב נסיעתו, וחלף על פני אוטובוס שעמד במפרץ בתחנת אוטובוס. נהג התובעת העיד, כי לאחר שהספיק לחלוף על פני האוטובוס קיבל רכב התובעת חבטה בצד ימני אחורי שלו. מיקום הנזק ברכב התובעת עולה בקנה אחד עם גרסת התובעת. רכב התובעת נפגע בצד ימני אחורי. אף ניתן להתרשם מסימני צבע סגול ע"ג הנזק ברכב התובעת. נהג האוטובוס אישר בעדותו, כי האוטובוס הינו בצבע סגול ולבן (עמ' 6 לפרוטוקול, שורה 8).

עדות נהג האוטובוס, אשר הובאה כתימוכין בגרסת הנתבעים, לא היתה משכנעת. נהג האוטובוס העיד, כי התאונה התרחשה עת עמד בנתיב נסיעתו. הוא טען בראשית עדותו, וכן המחיש ע"ג שרטוט, כי תחנת האוטובוס היתה במקביל אליו ומימינו. לטענתו, רכב התובעת הגיע מהנתיב הנגדי, ביקש לעקוף רכב אשר עמד בנתיב נסיעתו, וחדר אל נתיב הנסיעה של האוטובוס. לדבריו, אגב ניסיון רכב התובעת להשתלב בחזרה בנתיב נסיעתו, פגע חלקו השמאלי אחורי של רכב התובעת בפינה שמאלית קדמית של האוטובוס. גרסה זו אינה מתיישבת עם מיקום הנזק ברכב התובעת, אשר הינו בחלקו האחורי ימני ולא בחלקו השמאלי אחורי כאמור.

זאת ועוד, נהג האוטובוס טען בתחילה, ואף המחיש ע"ג שרטוט, כי בעת התאונה עמד האוטובוס ישר, במקביל למפרץ תחנת האוטובוס, בנתיב הנסיעה (עמ' 5, שורות 20-21). טענה זו אינה מסתברת מבחינה הגיונית, שכן לו החל האוטובוס ביציאה מהתחנה, היה צריך להיות במצג אלכסוני ביחס לנתיב התנועה, או להתקדם קדימה, מעבר לתחנה. אגב, נהג האוטובוס התעקש בעדותו, כי לא יצא מהתחנה, ובלשונו: "אני אמרתי שעמדתי בתחהנ ולא יצאתי ולא נכנסתי" (עמ' 5 לפרוטוקול, שורה 27). טענה זו עומדת בסתירה לטופס ההודעה מטעמו, בו טען כי התאונה התרחשה בעת שהחל לצאת מהתחנה, ובלשון טופס ההודעה: "עמדתי בתחנה בכיכר מעוז ציון. יצאתי מהתחנה לפתע רכב שצץ מהנתיב הנגדי...". מעבר לתהיות המתעוררות מגרסת נהג האוטובוס,התגלו בה אף סתירות. כאמור, בתחילה טען נהג האוטובוס כי האוטובוס עמד במקביל לתחנה. עם זאת, כאשר התבקש להציג התאונה באמצעות כלי רכב (בשנית) הציב את האוטובוס לפני מפרץ התחנה ולא במקביל אליו. נהג האוטובוס לא סיפק הסבר משכנע לסתירה זו (עמ' 6, שורות 31-32, עמ' 7, שורות 1-2).

לאור האמור הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה. בשים לב למיקום הנזק ברכב התובעת, לא מצאתי לנכון לייחס אחריות כלשהי לתאונה לנהג התובעת.

לפיכך יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 6,501 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 24.11.11 ועד ליום התשלום המלא בפועל ואגרת משפט ששולמה.

שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,400 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ה, 30 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.