תא"מ 15894-08-15 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ש. שלמה רכב בע"מ ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד כספיות, בסדר דין מהיר, שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 04.08.2014, בין כלי רכב, מ"ר 23-871-70 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת והנתבעת שכנגד בביטוח מסוג מקיף (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 83-554-73 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק הנטען.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, לרבות פרוטוקול הדיון שהתנהל בתא"מ 41943-06-15 והפסק דין שניתן בגינו (נ/3), בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה העיקרית להתקבל במלואה ודין התביעה שכנגד להידחות.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, שהייתה קוהרנטית, התיישבה עם מוקדי הנזק והותירה בי רושם של מהימנות, על פני גרסתו של נהגת רכב הנתבעת שלא הייתה מהימנה עליי כלל ועיקר.

רכב התובעת נפגע לכל רוחבו של הפגוש האחורי, כפי שניתן לראות בתמונות הנזק לרכב התובעת, וכפי שנהגת רכב הנתבעת מאשרת כי הפגיעה ברכב התובעת הייתה לרוחב כל החזית של רכבה מול רוחב החלק האחורי של רכב התובעת. אם כן, נכון לומר כי בעת ההתנגשות של רכב הנתבעת ברכב התובעת, האחרון היה כולו ממול רכב הנתבעת. כך שגם אם רכב התובעת סטה שמאלה לנתיב נסיעתו של רכב הנתבעת, הרי שהוא הספיק להשתלב בנתיב, והתנגשותו של רכב הנתבעת בחלקו האחורי של רכב התובעת, אינה קשורה לסטייתו של רכב התובעת.

אני מאמין לנהג רכב התובעת כי תחילה רכבו פגע בחלקו האחורי של רכב אחר, תוצרת הונדה, שאינו צד לתובענה, ורק לאחר מכן נפגע על ידי רכב הנתבעת. לכן, התביעה הוגשה רק בגין מוקד האחורי ברכב התובעת.