תא"מ 15892-07-14 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי תביעה כספית על סך 14,753 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 10.07.2013 בין כלי רכב, מ"ר 39-987-76 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 84-240-03 (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, עם הנמקה קצרה, ללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

אני מאמין לגרסתו של נהג רכב התובעת, בכל הקשור לנסיבות התרחשות התאונה, שכן עדותו של נהג רכב התובעת הותירה בי רושם מהימן יותר מאשר עדותו של נהג רכב הנתבעת.

שוכנעתי כי נהג רכב הנתבעת יצא מחניה המקבילה לצד הכביש כשהוא סוטה שמאלה, אך זאת מבלי להבחין ברכב התובעת הנוסע משמאלו. יחד עם זאת, נהג רכב התובעת יכול וצריך היה לנקוט באמצעים למניעת התאונה הוא היה צריך לנהוג באופן זהיר יותר ולהבחין ברכב הנתבעת אשר מנסה לצאת מן החניה. משלא עשה כן, הרי שלנהג רכב התובעת קיימת רשלנות תורמת בשיעור של 30% בקרות התאונה.

לפיכך, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה חלקית באופן שנהג רכב הנתבעת יישא באחריות לקרות התאונה ואילו נהג רכב התובעת יישא ברשלנות תורמת בשיעור של 30% לקרותה.