מחאמיד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

1.בפני בקשת התובע לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט, מר יגאל טלמן (להלן:"המומחה"). לטענת התובע, המדובר במחלוקת הנדסית, המצריכה חוות דעת מטעם מהנדס בניין, ואילו המומחה הוא מהנדס מכונות חסר כל ידע והכשרה בתחום הנדסת הבניין.

הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי הבקשה הוגשה רק מאחר שחוות הדעת לא תאמה את ציפיות התובע. כן טענה הנתבעת לשיהוי מאז מתן חוות הדעת ביום 25.4.17 ועד למועד הגשת הבקשה ביום 12.9.17. כן התייחסה הנתבעת לניסיונו רב השנים של המומחה לרבות בתחום נזקי בניה.

2לאחר שבחנתי את חוות הדעת, לא ראיתי עילה שבדין לפסילת חוות הדעת.

הלכה פסוקה היא כי לא בנקל יענה בית המשפט לבקשה לפסילת חוות דעת או החלפת מומחה הבאה בדרך כלל מפי צד שאינו מרוצה מהתוצאה. נקודת המוצא היא שהמומחה מטעם בית משפט פעל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה או תקלה (גם במקרה שמוכחות ולא כך בענייננו),יביאו לפסילתו. ראו כב' השופט יצחק עמית בבר"ע (מחוזי חיפה) 2229/07 קיבוץ משמרות נ' דגנית חקלאות (2000) בע"מ "נקודת המוצא לגבי מומחה מטעם בית המשפט היא, שהמומחה פועל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה היוצאת מתחת ידו צריכה להביא לפסילתו- רע"א 6116/97 אברהם שוחט נ' ציון, חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 28.11.1997); רע"א 3011/94 אלפסי שמעון נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 11.7.1994). (וראו גם רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים)

3.זאת ועוד בקשה לפסילת חוות דעת מומחה, לאחר שתוכנה הודע למבקש, ראוי לה בשל כך שתיבחן במשנה זהירות (רע"א 8000/04 רשות הנמלים והרכבות נ. גמליאלי).

ההשתהות בהגשת הבקשה לפסילת המומחה עד לאחר מתן חוות הדעת מעוררת חשש ממשי, כי היא הוגשה רק מאחר שמבקש הפסילה לא היה שבע רצון מממצאיה.

בעניין זה ראה דברי השופט ברק (כתוארו אז) ב- בר"ע 187/80 עמרם נ' דאודיאן פ"ד ל"ה (1) 673, "אין להמתין עד לקבלת חוות דעתו, ולעורר תוקף המינוי, להבדיל ממשקל חוות הדעת, לאחר מכן, המתנה כזו עשויה לעורר את הרושם - אפילו אין לו יסוד בעובדות - כי בקשת הביטול הושפעה מתוצאות חוות הדעת. לרשות בא-כוח הנתבעים עמד זמן די והותר לבקש ביטולו של המינוי בטרם נמסרה חוות הדעת. משבחר להגישה לאחר קבלת חוות הדעת, איחר את המועד" (עמ' 676 לפסק דינו של השופט ברק)

וראו גם דבריו של כב' השופט ריבלין ב- רעא 6234/09 יוסף חיות נ' הדר-חברה לביטוח בע"מ; "בהקשר זה יש לציין כי הנטייה של בית-המשפט לפסול מומחה מטעמו פוחתת במקום שבו המומחה נתן כבר את חוות-דעתו, וכאשר תוכנה של חוות-הדעת עשוי לכאורה להשפיע על שיקוליו של מבקש הפסילה".

במקרה דנן, כבר בהחלטה מיום 16.1.17 מונה המומחה כמומחה "בתחום שמאות נזקים". למרות זאת לא העלה התובע אז כל טענה כאילו ראוי שהמומחה שימונה יהא בעל מומחיות ספציפית בתחום הנדסת הבניין, או הקונסטרוקציה. יתרה מזאת, המומחה הודיע לבית המשפט ביום 27.3.17, כי ביום 20.4.17 נקבעה פגישה בביתו של התובע. מהודעתו ניתן היה לראות שהמומחה הבהיר כי הינו מהנדס, שמאי ומעריך נזקים, כאשר בכותרת צוין "מהנדס מכונות". לאור האמור,לכל המאוחר בשלב זה, או לפחות בשלב הביקור בנכס, היה על התובע לעורר טענתו ולא להמתין לקבלת תוצאותיה של חוות הדעת.

4.יחד עם זאת, שוכנעתי כי בנסיבות יש מקום למנות מומחה נוסף ויש מקום לעשות שימוש בסמכותו זו של ביה"מ. ההלכה הפסוקה קובעת כי כאשר יש בליבו של השופט ספק האם חוות הדעת מבוססת כראוי, או מתעוררת תחושה לא נוחה ביחס לחוות הדעת המונחת בפניו יטה השופט למנות מומחה נוסף (ראה בעניין זה רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד נו (4), 673 ,עמ' 678-679 (2002)).

במקרה דנן, לאחר שבחנתי את חוות הדעת ותשובות המומחה לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו,מצאתי כי אכן לשם הזהירות,מן הראוי בנסיבות שימונה מומחה נוסף . בעניין זה אפנה לדוגמא לתשובה 6 לשאלות ההבהרה ,שם הבהיר המומחה כי לא חזה בתזוזה של העמוד. יחד עם זאת ציין המומחה שאם מומחה התובע סבור היה שישנה תזוזה סמויה מן העין, היה על מומחה התובע לבצע מדידה של מרחק העמוד מהקיר בנקודה העליונה והתחתונה, או באמצעות הסתייעות בפלס. וכי לא הוצגה מדידה והטענה לא הוכחה. מאחר שמונה במומחה אשר הוסמך לבדוק את טענות הצדדים ולאור הטענה לפגיעה קונסטרוקיבית, לא ברור מדוע המומחה לא ביצע את המדידה בעצמו.

כן ראה תשובה 3 לשאלות ההבהרה ,שם כתב המומחה כי במהלך הביקור בשטח,מומחה התובע הציג בפניו סדקים בקומות העליונות המקבילות לפגיעה, ואילו מומחה הנתבעת הציג סדקים במקום אחר, כראיה לכך שאין קשר לפגיעה ומדובר בכשל תכנוני. המומחה הבהיר כי מצא לא הרחיב בנושא שכן מדובר בטענות שלא עלו בכתבי הטענות. בניגוד לתשובה זו של המומחה,הרי בהחלטת המינוי מיום 16.1.17 נדרש מומחה בית המשפט לחוות דעתו בכל הסוגיות העולות מכתבי הטענות ומחוות הדעת. עיון בחוות דעת מומחה התובע מעלה כי בסעיף ב', בפרק הממצאים, צוין: "נבחנו כמה סדקים בקירות של קומות הבניין הנשענות על העמוד הנדון". אציין כי בכל מקרה, חוות הדעת היוותה חלק מכתב התביעה וברי כי המומחה היה צריך להתייחס גם לעניין זה,אשר נזכר כאמור במפורש בחוות הדעת.