- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 15873-09-15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אבולעפיה ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
15873-09-15
15.6.2016 |
|
בפני השופט: נצר סמארה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: הראל חברה לביטוח בע"מ עו"ד פור |
נתבעות: 1. עליזה אבולעפיה 2. איי. אי. ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ עו"ד בן טוב |
| פסק דין | |
|
1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו לו בתאונת דרכים שאירעה ביום 10.07.2014, בין כלי רכב, מ"ר 52-155-14 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 67-607-16, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").
2.אין מחלוקת לעניין עצם התאונה אלא לעניין נסיבות קרות התאונה, קרי בשאלת האחריות לקרות התאונה.
3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוגשו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.
4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.
5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, לרבות מוקדי הנזק ברכבים המעורבים בתאונה, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שאחריותה של נהגת רכב הנתבעות לתאונה תעמוד על שיעור של 70% ואילו אחריותו של נהג רכב התובעת לתאונה תעמוד על שיעור של 30%.
הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:
אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, שהייתה ברורה, קוהרנטית ומשכנעת יותר, על פני גרסתה של נהגת רכב הנתבעות שהייתה מהוססת ובלתי קוהרנטית.
נהג רכב התובעת ברוב הגינותו הציג גרסה שאינה עולה בקנה אחד עם האינטרס של התובעת בתביעה, עת תיאר כי הוא עצר את רכבו באופן פתאומי ובלתי צפוי על מנת להשתיק את ילדיו שישבו במושב האחורי ברכב אשר הפריעו לו (עמ' 1, שורות 20-19 לפרוטוקול). משכך גם, ברור כי נהג רכב התובעת נושא באחריות חלקית לקרות התאונה מאחר שעצר את רכבו באופן פתאומי מבלי לוודא כי תחילה את ההשלכות של עצירת רכבו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
