תא"מ 15602-12-12 כעבייה נ' דיאב

1.התובעת היא הבעלים של רכב מסוג סוזוקי ליאנה מס' 90-054-28 (להלן – "הסוזוקי"). הנתבע 1 (להלן – "הנתבע") היה בזמנים הרלוונטיים הנהג ו/או המחזיק ברכב מסוג טויוטה קורולה מס' 27-539-61 (להלן – "הטויוטה").

2.אין עוררין שביום 11.2.12 ארעה תאונת דרכים שעה שהסוזוקי הייתה נהוגה על ידי אחיה של התובעת, מר מחמוד כעביה (להלן – "מחמוד"), והטויוטה הייתה נהוגה על ידי הנתבע. התובעת הגישה תובענה להשבת נזקיה. הנתבעים התגוננו בפני התביעה. הונחו בפניי תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מחמוד, של נוסע ברכבו, מר כעבייה סרור, ושל התובעת. מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של הנתבע. אחר הדברים הללו הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. ועוד אין עוררין כי בעקבות התאונה נערך דוח משטרתי על ידי שוטר שהגיע לזירת התאונה.

3.לגרסתו של מחמוד התאונה ארעה כאשר הסוזוקי נמצאת במצב של עצירה מוחלטת ברמזור אדום אשר נמצא בכניסה לקיבוץ יגור וכאשר הטויוטה פוגעת בו מאחור עקב אי שמירת מרחק. לגרסתו של הנתבע, כעולה מטופס הודעה על התאונה, הרי "נסעתי בכיוון חיפה, ברמזור בצומת יגור רכב צד ג' שרצה לפנות שמאלה החליט לפני הרמזור לשנות כיוון, גנב את מסלול נסיעתי והשתלב למסלול נסיעתי ופגע ברכבי בצד הקדמי השמאלי".

4.בחנתי חומר הראיות והטענות וברי לי שבדעתי להעדיף, ללא היסוס, את גרסתו של מחמוד על פני זו של הנתבע.

5.גרסתו של מחמוד נתמכת בממצאי דוח השמאות בגין נזקי הסוזוקי. עולה מדוח השמאות כי הסוזוקי "נפגעה בחלקה האחורי, וצידה הקדמי ימין". ככל שעסקינן במוקד הקדמי נהיר שעסקינן בתאונה קודמת, שאין לה קשר לתאונה הנדונה, ועלויותיה הופחתו מדוח השמאות. אף התמונות שצורפו לדוח השמאות מצביעות על פגיעה קלאסית כתוצאה מאי שמירת מרחק.

ועל כל אלו הונח בפניי דוח משטרתי. אכן הוא לא היה קריא ואולם מניסיון השחזור של ב"כ התובעת עולה, בין השאר, כי צוין ש"נהג רכב א' פגע מאחורה – ונכנס בו חזית אחור". טענת ב"כ הנתבעים על אודות אי אמינותו של פיענוח הדוח היא חסרת שחר, שהרי איש לא מנע ממנו להציג פיענוח אלטרנטיבי משל עצמו.

וגרסתו של מחמוד נתמכת אף בראיות שהוצגו מטעם הנתבעים בעניין הנזק שנגרם לטויוטה. אף מדוח השמאות בגינה נלמד שנפגעו "פגוש קדמי, פח חזית, סורג קדמי, מכסה המנוע, כנפיים קדמיות, קורת שילדה קדמית ימנית, פנסים קדמיים". משמע, אף הנזקים שנגרמו לטויוטה מתיישבים עם גרסתו של מחמוד ואינם מתיישבים עם גרסתו של הנתבע.

6.משכך בדעתי לפסוק לתובעת סך של 21,844 ₪ בגין מחיר מחירון לאחר ניכוי ירידת ערך ושרידים, בהתאם לדוח השמאות מטעמה, וכן שכ"ט שמאי בסך 1,439 ₪. אין בדעתי לפסוק, כנדרש, סך של 2,000 ₪ בגין "עוגמת נפש, אובדן זמן והוצאות נסיעות" (סעיף 9(ג) לכתב התביעה), משעה שלא נמצא לכך כל אימות להנחת דעתי בתצהירה של התובעת.

7.לפיכך הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 23,283 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 27.12.12 ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בסך 4,800 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.