תא"מ 15522-09-11 איבגי נ' אלהואשלה ואח'

זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו למשאית התובעת בתאונה שארעה ביום 12.1.11 בנמל, בה היתה מעורבת משאית הנתבע 1 אשר בוטחה על ידי הנתבעת 2 ואילו הנגרר שהיה צמוד לה בוטח על ידי הנתבעת 3.

הנהג מטעם התובע העיד כי נכנס בכניסה לנמל, היו הרבה מכוניות, כביש צר. הוא נצמד למדרכה ונעצר. המשאית של הנתבע התקרבה מימין ועם העגלה פגעה בפגוש קדמי ימני של משאית התובע.

הוא הדגיש כי בעת הפגיעה רכבו עמד וכי השרטוט שצורף לכתב התביעה מתאר נאמנה את מה שקרה ואת תוואי הנתיבים במקום.

עדותו של נהג התובעת היתה עדות יחידה. הפרט החשוב בעדותו הוא שהפגיעה ארעה בעת שעמד. טענה זו לא נסתרה והיא גם נזכרת בתיאור הכתוב מיום 12.1.11 שהוגש לבית המשפט. הנתבע 1 לא התייצב למתן עדות על אף שבית המשפט דחה את בקשתו לדחות את מועד הדיון. כידוע, מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה או עדות שהיא לטובתו, אשר לפי השכל הישר, עשויה לתרום לגילוי האמת, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו הסבר סביר למחדלו, ניתן להסיק שאילו הביא אותה ראיה, היתה פועלת נגדו. ראו: ע"א 465/88 בנק למימון וסחר נ' מתיתיהו, פד"י מ"ה (4) 651, 658; ע"א 55/89 קופל נ' טל קר, פד"י מד(4) 595, 602; ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג ואח', פד"י מז(2), 605, 614. משבחר הנתבע 1 שלא להתייצב, אין לנתבע אלא להלין על עצמו.

לפיך, אני קובע כי התאונה נגרמה כאשר משאית התובע היתה בעמידה ומשאית הנתבע פגעה בה בעת שהיתה בתנועה. התביעה הוגשה כנגד מבטחות המשאית והנגרר. מאחר והנגרר טפל לגורר ותנועתו תלויה כל כולה בנהג היושב בגורר, הרי שהאחריות היא על נהג הגורר ודין התביעה כנגד מבטחת הנגרר להדחות.

הנזקים הוכחו באמצעות חוות דעת של נסתרה. ביחס להפסד בגין השבתת המשאית , אמנם צורף דו"ח רואה חשבון אולם מדובר בהכנסה יומית ברוטו ללא נכויים ולא די בכך כדי לאמוד אל נכון את הנזק המדוייק בגין הימים בהם היתה מושבתת המשאית. התביעה בראש נזק זה נדחית.

סוף דבר:

התביעה כנגד מבטחת הנגרר נדחית.

הנתבע 1 ומבטחת הגורר ישלמו לתובע 16,209 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 2.2.11, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 15%.