תא"מ 1541-10-15 עבד אללטיף מגדלאוי ואח' נ' מגדלאוי ואח'

בפני בקשה למתן צו מניעה שיאסור על המשיבים לעשות כל עבודות בניה מכל סוג בחלק מסוים (ששטחו 34 מ"ר) מחלקה 21 (בתחומי מגרש 21/4) בגוש 8756 שבבאקה אל גרביה (להלן: "החלקה").

רקע

מבקש 1 הינו המחזיק והבעלים הרשום של 1,373.60 מ"ר המהווים 28/350 מהחלקה. מבקש 2 שהוא אחיו של מבקש1, הינו המחזיק והבעלים הרשום של 2,060.40 מ"ר המהווים 43/350 מהחלקה.

משיב 1 הינו המחזיק והבעלים הרשום של 490.57 מ"ר המהווים 10/350 מהחלקה. למשיב 2 שהוא בנו של משיב 1, אין כל זכות קניינית בחלקה.

בתאריך 3.10.15 פנו המבקשים אל בית המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, שיאסור על המשיבים לעשות כל עבודות בניה בחלק הנ"ל של החלקה. באותו מועד, לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה והתרשמתי מקיומו של חשש סביר שאי מתן הצו עלול לסכל את מטרת התביעה העיקרית אותה הצהירו המבקשים כי בכוונתם להגיש, היה והיא תימצא מוצדקת, החלטתי להיעתר לבקשה.

ביום 18.10.15, בתום דיון שהתקיים בפני במעמד שני הצדדים – דיון שבמהלכו הטיחו ב"כ הצדדים טענות שונות ומשונות האחד כנגד רעהו – כאלה הנוגעות למשא ומתן שהתקיים ביניהם מאז הוגשה הבקשה, מתוך תקווה כי זה ייתר את הצורך בהגשת התביעה העיקרית, כמו גם את הדיון בבקשה - כנגד תשלום פיצוי כספי על ידי המשיבים, הסכימו הם בסופו של דבר על הותרת הצו הארעי על כנו עד להחלטה אחרת. המשך הדיון נדחה וכתב התביעה נשוא הבקשה הוגש לבית המשפט (בת"א 32144-10-15) .

הסעדים המבוקשים בתביעה העיקרית שהוגשה הינם צו מניעה, סילוק יד, פינוי והריסה.

טענות הצדדים

בתום הדיון הנוסף שהתקיים בפני ביום 12.11.15 במעמד שני הצדדים, דיון בו נחקרו המבקשים 1

ו-2 על ידי ב"כ המשיבים, סיכם ב"כ המבקשים את טענותיהם כך:

"... היתה חלוקה בקרקע חקלאית בין 4 אחים שקבעו ביניהם דרכים מסוימות.

בשלב מאוחר יותר החלקה הזאת עברה שינוי ייעוד מחקלאי למגורים. העירייה

אימצה פחות או יותר את התשריט שהוגש לביהמ"ש ועשתה דרכים שם אבל

הדרך המפרידה בין מגרש 21/1 לבין מגרש 21/4 שבחזקת המבקשים הוזזה שני

מטר לכיוון מגרשם של המבקשים. המשיבים למעשה כשבאו לבנות הם אימצו את

גבול הדרך החדשה בתוכנית המתאר החדשה וסיפחו למגרשם 21/1 את החלקים

שנגזלו מהמגרש 21/4. זו כל המריבה".