תא"מ 15384-09-14 ספדי נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ

1.בפני תביעה כספית בסך 17,073 ש"ח לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובעת, כתוצאה מתאונה שארעה, לטענת התובעת, ביום 8.9.13, עת נהגה ברכבה מדגם "מרצדס" מ.ר 98-202-61 בכביש מכיוון חד נס לבית המכס. ע"פ הנטען בתביעה,במהלך הנסיעה, עלתה התובעת על הבור הראשון שהיה בנתיב הנסיעה וכמה מטרים לאחר מכן עלתה על בור נוסף עמוק יותר. כתוצאה מכך חשה התובעת זעזוע ורעידה בהגה של הרכב. כמו כן נדלקה מנורה אדומה אשר הצביעה על פגיעה בבולם האוויר (להלן:"התאונה").התובעת טענה כי עם הגעתה לביתה גילתה כי בולם האוויר ניזוק לחלוטין. התובעת הזמינה גרר אשר הגיע אך ביום למחרת וגרר את הרכב מביתה למוסך מרצדס אשר בסכנין.

התובעת עתרה לפיצוי בגין נזק ישיר לרכב,ע"פ חוות דעת שמאי,בסך 12,273 ₪. עלות חוות הדעת- 800 ₪ . עוגמת נפש- 3,000 ₪. אובדן שני ימי עבודה- 500 ₪ ליום.

2.הנתבעת לא חלקה על כך שמדובר בכביש בתחום אחריותה אולם, טענה כי התובעת לא מסרה תיאור מדויק של מיקום התאונה וכי בכביש זה לא דווח במועדים הרלוונטיים על מפגעים. הנתבעת הכחישה את הנזקים הנטענים והכחישה את אחריותה לתאונה.

הנתבעת הכחישה קיומו של הכלל "הדבר מדבר בעדו", בנסיבות.

הנתבעת פרטה כי היא פועלת תחת אילוצים תקציביים וסדרי עדיפויות. הנתבעת הדגישה כי היא פועלת לאיתור וסילוק מפגעים מהכבישים שתחת אחריותה וצרפה בעניין דוחות סיור ליום התאונה ולימים הסמוכים אליו המצביעים על ביצוע סיורים לאיתור מפגעים, בכבישי רמת הגולן לרבות בכביש דנן. לחילופין טענה הנתבעת לרשלנות תורמת של התובעת.

דיון

3.לאחר שעיינתי במסמכים שבפני והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהעדויות, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות וזאת בהעדר הוכחה.

בהתאם להלכה הפסוקה ולכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה", על התובע החובה להוכיח תביעתו. בהתאם לנטל זה על התובע להוכיח ראש וראשונה את העובדות המשמשות בסיס לתביעתו ואת אחריות הנתבע הנובעת מאותן עובדות.

וראה בהקשר זה רע"א 3646/98 כ.י.ע ובנין נ. מנהל מע"מ פ"ד נז 4 981:

"נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו".