תא"מ 15332-11-13 כ.ל.י תקשורת וניהול ישראל בע"מ נ' וקנין

לפניי בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות המבקש, הנתבע בתיק, בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

המבקשת טוענת, כי בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, ככלל יש לחייב חברה בהפקדת ערובה להוצאות משפט ורק כיוצא מן הכלל אין לעשות כן, אם קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בעיקר למצבה הכלכלי של החברה, כאשר הנטל להוכיח את יכולתה הכלכלית של החברה מוטל עליה.

במקרה זה, טוענת המבקשת כי יש להורות למשיבה להפקיד ערובה היות ולשיטתה המדובר באוסף של חברות קש , ללא נכסים ו/או פעילות עסקית , המבקשת טוענת כי המשיבה מנהלת תביעת סרק , ובמידה ותידחה תביעתה זו, לא תהיה מסוגלת, ככל שתחויב, לעמוד בתשלום זה. לדבריה, התנהלו ו/או מתנהלים כנגד המשיבה , הליכים משפטיים רבים , ולא ברור אם המשיבה שילמה את ההוצאות שנפסקו נגדה בתביעות אחרות שנדחו.

המשיבה מתנגדת לבקשה זו. על פי גרסתה, טענותיה של המבקשת לעניין איתנותה של המשיבה כלכלית מופרכות וחסרות כל בסיס עובדתי ו/או ראייתי, המשיבה טוענת כי המדובר בחברה סולבטנית , כאשר באמתחתה נכסים בשווי עשרות מיליוני שקלין והיא ללא תתקשה לשלם הוצאות ברם תדרש לטובת המבקשת. המשיבה טוענת גם כי, משרד ב"כ המשיבה מחזיק בכספי נאמנות בסכומים גבוהים לטובת המשיבה, המשיבה צירפה המחאות בגין הוצאות שנפסקו כנגדה , וכן צירפה רשימת חייבים שנפתחו נגדם תיקי הוצל"פ כאשר הזוכה היא המשיבה.

המבקשת השיבה לתגובת המשיבה תוך שחוזר על טענותיו כפי שפורטו בבקשה. עוד מוסיפה המבקשת, כי אי דבר וחצי דבר בתגובת המשיבה שיש בו כדי לדחות בקשת המבקשת לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה כספית , וכי לא הציגה רשימת נכסים, פירוט פעילות עסקית , דו"חות מע"מ ומס הכנסה ודו"ח "אובליגו" מהבנק.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.