תא"מ 1528-10-13 אלקים נ' אגשח בע"מ

בפני בקשת המבקשת, היא הנתבעת 2 בכתב התביעה, להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 2.2.15.

מן הבקשה, שהוגשה על ידי מר עופר כהן בשם המבקשת, עולה כי זו טוענת שלא ידעה על הדיון שנקבע לאותו מועד. לעמדתה, וכפי שצוין בכתב ההגנה שהגישה לתיק בית המשפט, סברה המבקשת כי המחלוקת בין הצדדים הוסדרה בין המשיב 1 (להלן: "התובע") למשיבה 2 (להלן: "הנתבעת 1").

לבקשה זו הגיש התובע תגובה מפורטת (המשתרעת, על נספחיה, על פני 32 עמודים) ובה טען כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור; כי לבקשה לביטול פסק הדין לא צורפה אסמכתא למועד בו טוענת המבקשת כי העתיקה את כתובתה מזו שהיתה לה במושב חדיד; כי לדיון שהתקיים ביום 29.1.14 התייצב נציג המבקשת ולא טען כי כתובתה שונה מזו הרשומה בתיק בית המשפט; וכי שבוע לאחר שניתן פסק הדין שוחח התובע עם נציג המבקשת בטלפון ועדכן אותו בפסק הדין ובמהלך הדיון שהתקיים – ואף שלח לו בפקס' את פרוטוקול הדיון ופסק הדין;

כן העלה המבקש בתגובתו טענות והתיחסות לגוף התביעה עצמה ולנסיבותיה, להתנהלות הצדדים ובית המשפט ועוד.

בתשובה לתגובה טען נציג המבקשת כי עוד בשנת 2014 החליפה המבקשת את כתובתה, התייחס לטענה כאילו סירב לקבל דברי דואר (לטענתו, מדובר בבעל הנכס בו ישבה המבקשת ולא בנציגה של המבקשת שסירב לקבל הדואר), וכי נוכח התנהלות התובע לא ייחסה אמינות לדברים שנאמרו בשיחת הטלפון לאחר שניתן פסק הדין.

יוזכר, כי בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

בית המשפט מוסמך להורות על ביטולו של פסק הדין בין אם מחובת הצדק ובין אם על פי שיקול דעתו, וזאת לאחר שבחן את סיבת המחדל ואת סיכויי ההגנה של המבקש את ביטולו של פסק הדין.

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקשת באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

שאלת ההוצאות תיבחן בהמשך ההליכים.

תשומת לב הצדדים לדיון הקבוע בפני כב' הש' באומגרט, ליום 16.11.15, ולהחלטות בית המשפט – ובמיוחד להחלטות מן הדיון שהתקיים ביום 23.6.15.