תא"מ 15244-12-14 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' בליס ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 10.04.2013, בין כלי רכב, מ"ר 46-910-68 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 56-486-23 (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעים טוענים כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבעת אשר בעוד רכב התובעים עומד מאחורי רכב הנתבעת, החלה הנתבעת בנסיעה לאחור עם רכבה, ופגעה ברכב התובעים.

מנגד טוענת הנתבעת כי האחריות לקרות התאונה חלה נהג רכב צד ג' שנסע לפניה ובלם את רכבו באופן פתאומי וגרם לה לבלימת חירום של רכב הנתבעת אלא שאז הרגישה מכה מאחור שקיבלה מרכב התובעים.

3.למעשה, הצדדים אינם חלוקים לעניין עצם התאונה, אלא בעניין נסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק.

4.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגות המעורבות בתאונה.

בגמר חקירת העדות, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל-פה.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהנתבעת תישא באחריות לקרות התאונה כאשר לנהגת רכב התובעים רשלנות תורמת בשיעור של 20%.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים: