תא"מ 15242-11-16

זוהי בקשה מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן-"התקנות") להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאותיו ,ככל שייפסקו לטובת הנתבע.

הנתבע, טוען לסיכוייו הקלושים של התובע להוכיח את תביעתו וכן למצבו הכלכלי הדחוק אשר מתנהלים תיקי הוצאה לפועל כנגדו לרבות, תיק שפתח הנתבע לגביית שכר טרחתו מהתובע, אותו ייצג בעבר. לפיכך, קיים חשש לקושי בגביית הוצאותיו אם ייפסקו לטובתו ויש להורות לנתבע להפקיד ערובה.

הנתבע טוען מנגד, כי לא ניתן בשלב מוקדם הזה של ההליך לקבוע כי קלושים סיכוייו להוכיח את תביעתו וכי ואין לנעול את שערי בית המשפט בפניו בשל מצבו הכלכלי , שלא הוכחש.

דיון והכרעה:

התביעה שבפני היא תביעה לסעד כספי בסך של 75,000 ש"ח בעילה נזיקית בהתרשלות והפרת חובה חקוקה וכן מרמה של הנתבע בייצוגו בבקשה לביטול פסק דין שניתן כנגדו (להלן-"הבקשה לביטול") ובפתיחת תיק הוצאה לפועל לגביית שכר טרחה שלא כדין ,ממנו.

סעיף 519 לתקנות קובע את סמכותו של בית המשפט או רשם  "אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". בבחינת הבקשה, יש לבחון ולאזן בין אינטרסים שונים: האינטרס של נתבע למניעת חסרון כיס ממנו בגין ניהול ההליך , מקום בו קיים חשש לקושי בגביית ההוצאות בשל מצבו הכלכלי של התובע ולמניעת ניהול תביעות סרק. מאידך, יש להגן על האינטרס של תובע, לשמירה על זכות הגישה לערכאות בהיותה זכות חוקתית גם אם הוא בעל יכולת כלכלית נמוכה ( רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1983) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מו (1) 647,650).  

השיקולים אותם יש לבחון הם בעיקרם סיכויי התביעה להתקבל ומצבו הכלכלי של התובע. "ככלל, ככל שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים יותר, ומצבו הכלכלי של התובע ירוד יותר, כי אז תגבר נטייתו של בית המשפט לצוות על מתן ערובה. אכן, אין לחייב אדם בהפקדת ערובה מחמת עוניו בלבד, ואין להגביל את זכות הגישה לערכאות אך ורק למי שידו משגת. כידוע, משמעות אי-הפקדת ערובה להוצאות הנתבע עלולה להיות דחייתה של התביעה ולא מחיקתה, ולפיכך מחוייב בית המשפט להפעיל את סמכותו בהקשר זה בזהירות, במתינות ובשום שכל" (רע"א 5488/16 אבנר נתנאל נ' רישן בנין והשקעות בע"מ, 17.7.16, פסקה 10).

.

בעניינינו אין לומר בשלב זה של ההליך, כי אין לתובע כל סיכוי להוכיח את תביעתו בעניין נזקו מחמת אי ביטול פסק הדין שהנתבע, נשכר כדי לטפל עבורו בבקשה לביטול ומחמת ניהול תיק הוצאה לפועל ע"י הנתבע לגביית שכרו. טרם הובררה המסכת העובדתית לעניין הידיעה של הנתבע כמו גם של התובע על מועד הדיון בבקשה לביטול , אליו לא התייצבו, אשר נדחתה בסופו של יום. בנוסף, יהיה מקום לברר בין השאר את עניין משלוח הודעה ע"י הנתבע על הפסקת הייצוג ובקשה לשחרור מייצוג שלכאורה, לא הגיעה לעיון בית המשפט.

מנגד, תתברר ההתנהגות של התובע שנטען כי מנע את השלמת הטיפול בבקשה בשל התנהגותו, קרי: באי שיתוף פעולה לכאורה עם הנתבע בהכנת כתבי בי-דין והפרה לכאורה של הסכם שכר הטרחה. כל אותן שאלות שתתבררנה במסגרת התיק העיקרי, עשויות להשליך גם על טענות הצדדים בעניין פתיחת תיק הוצאה לפועל ע"י הנתבע לגביית שכרו בגין הייצוג.

בנסבות אלו, לאחר ששקלתי את סיכויי התביעה ובהתחשב במצבו הכלכלי הדחוק של התובע המעלה חשש לקושי בגביית הוצאות ככל שייפסקו לטובת הנתבע; ובהתחשב מנגד בזכות הגישה לערכאות, בהיותה זכות חוקתית ראשונה במעלה ולאחר שאיזנתי בין כל אותם שיקולים , אני מורה לתובע להפקיד בקופת בית המשפט סך של 4,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.