תא"מ 15240-12-13 חן נ' רועי ואח'

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.התובענה שבפני עניינה תאונת דרכים שאירעה בצומת, כאשר כל אחד מהנהגים המעורבים טוען כי הנהג האחר נכנס לצומת בניגוד לאור אדום שעמד בכיוון נסיעתו.

2.לטענת התובע, בעת שהיה רכוב על אופנוע לפני צומת הרחובות גרוזנברג וקלישר בתל אביב, בנסיעה רצופה לאור אור ירוק ברמזור בכיוון נסיעתו, הבחין בסמוך לפני הכניסה לצומת, ברכב המתקרב מצד ימין, אלא שסבר כי הרכב יעצור בשל מופע אור אדום בכיוון הנסיעה ובסופו של דבר לא עצר הרכב ונכנס לצומת וכך ארעה התאונה.

התובע הציג בדיון תמונות של הצומת בטלפון הנייד שצילם באותו בוקר, כדי להמחיש היכן נסע והיכן ארעה התאונה.

בעדותו, מסר התובע כי לאחר התאונה התנצל בפניו הנתבע, ואמר "סליחה, מצטער, לא שמתי לב". התובע הוסיף ואמר כי אמירה זו היתה תגובה לשאלתו אל הנתבע, מדוע נכנס לצומת באדום, והוברר כי שאלת התובע לא נזכרה בעדות שמסר במשטרה בסמוך לאחר האירוע.

התובע נחקר חקירה נגדית, ועמד על גרסתו, תוך שציין שביקש לנסוע ישר בצומת והיה בנתיב הימני, קרוב לקו ההפרדה בין שני הנתיבים.

3.לטענת הנתבע 1 (להלן: הנתבע), עבר רמזור אחד והתקרב לרמזור שני, סמוך אליו, כאשר ברמזור השני (להלן: הצומת) דלק אור ירוק בכיוון נסיעתו, על כן המשיך לנסוע, הגיע לצומת במהירות של כ-50 קמ"ש, ולאחר שנכנס לצומת פגע בו התובע הרכוב על אופנוע שהתפרץ לצומת, בניגוד להוראת רמזור אדום בכיוונו.

הנתבע העיד והבהיר כי אינו זוכר באופן מוחלט מה היה בוודאות (אמירה זו התייחסה לרמזור הקודם לצומת הרלבנטית), ולא ידע להסביר מדוע בדו"ח הפעולה של השוטר, נרשם, לכאורה מפיו "לא שמתי לב לרמזור".

4.בדיון העיד עד נוסף שהיה נוסע ברכב הנתבע (להלן: העד). העד לא ראה את התאונה, ולמרות שהגיע למסור עדות בנוגע לדברים שנאמרו לאחר מכן, התברר בחקירתו הנגדית כי כלל לא שמע את הדברים שנמסרו לשוטר שהגיע למקום, שכן לא עמד בסמוך אליו.

דיון והכרעה

5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, אני מעדיפה את גרסת התובע, ועל כן יש לדעתי לקבל את התביעה ברובה, הכל כפי שיפורט להלן.

6. עדותו של התובע היתה מהימנה עלי, העדות היתה סדורה ועקבית ולא נסתרה בחקירתו הנגדית. הקושי היחיד שהועלה בנוגע לעדות התובע התייחס להעדרה של שאלתו לנתבע (למה נכנס לצורת באור אדום) ברישום עדותו במשטרה. התובע אינו אחראי לרישום זה, וגם אם נמנע מציון הדברים במתן עדותו, עדיין מסר כי הנתבע אמר לו במקום האירוע שלא שם לב לרמזור.

7. מאידך, היה קושי בקבלת גרסת הנתבע כלשונה, וזאת בשל אלה:

ראשית, הנתבע מסר שלא זכר מה היה מופע האור ברמזור הקודם לצומת בה אירעה התאונה (להלן: צומת התאונה). במהלך העדות התרשמתי כי הנתבע עצר ברמזור הקודם, ומשם ראה את הרמזור הירוק הדולק ברמזור שבצומת התאונה, במרחק לא רב לפניו.

שנית, הנתבע נסע במהירות של 50 קמ"ש, מהירות שפיתח במהלך נסיעה קצרה בין שני צמתים, ככל הנראה מאחר והאיץ לאחר שראה מרחוק כי הרמזור בצומת התאונה ירוק, ורצה להספיק להגיע אליו בטרם יתחלף. לעניין זה אפנה לעדותו של הנתבע (עמ' 5, שורות 10-12):

"אני כבר ברמזור הקודם יכולתי לראות את הרמזור הזה, הם קרובים אחד לשני – 100 מ', תוך כדי שאני נוסע אני רואה את הרמזור, היה ירוק, עקבתי אחריו מהרמזור הקודם, שמתי לב אליו מהרמזור השני."

שלישית, נראה כי האירוע היה טראומתי עבור הנתבע, כפי שתיאר בעדותו (היה בלחץ לאחר האירוע, "זה טעון ממש רגשית" וכד'). ייתכן כי בשל כך נשכחו ממנו עובדות מסוימות, למרות שמטבע הדברים מדובר במקרה חריג שבוודאי נחרט בזיכרונו. כך למשל, לא ידע מה היה צבע האור ברמזור הראשון (עמ' 3 לפרוטוקול, שו' 27-28), לא ידע לומר כמה מערכות רמזורים היו בצומת התאונה בכיוון נסיעתו (עמ' 5 לפרוטוקול, שו' 16 ו- 18).

רביעית, העד מטעם הנתבע התקשה מאד בעדותו להשיב על השאלה אם הנתבע אמר לו, כאמירה פוזיטיבית, שנכנס לצומת באור ירוק, והבהיר כי מתן תשובה זו היתה קשה עבורו. אלא שההסבר לקושי במתן התשובה ("קשה לעמוד מול שופטים ששופטים אותך, זה קשה") אינו ברור לנוכח העובדה שזומן למסור עדות, לא היה נתבע או נאשם, ומעשיו כלל לא עמדו לביקורת. זאת ועוד, העד התיימר להעיד על חילופי הדברים בין הנהגים לבין השוטר שהגיע למקום, עד שהוברר שכלל לא שמע את הדברים.