תא"מ 15225-03-13 סלקום ישראל בע"מ נ' עואודה ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק דין ,שניתן כנגד המבקש ביום 02.02.2015 בהעדר הגשת כתב הגנה (להלן: "פסק הדין").

העובדות הרלוונטיות וטענות הצדדים

ענייננו בתביעת תשלום שהגישה המשיבה כנגד המבקש ,שהינו נתבע 2 בגין חוב אותו חב המבקש לתובעת עבור קבלת שירותי רדיו וטלפון ו/או רכישת חביות תקשורת ו/או ציוד קצה.

בבקשה זו עותר המבקש, אם כן, לביטול פסק הדין. המבקש טוען כי, הוא לא קיבל כל התראה מטעם המשיבה 1 לפני הגשת התביעה, המבקש טוען כי מיד עם קבלתו פסק הדין פנה אל בא כוחו וביקש ממנו לברר פשר הדברים. המבקש טוען גם כי המדובר בזיוף זועק אשר בוצע על ידי שליח בשם מוחמד אבו אלהיג'א (להלן: "השליח") .

המשיבה מתנגדת לבקשה לביטול פסק הדין. לטענתה, ביום 15.12.2015 בוצעה מסירה אישית של כתב התביעה למבקש בכתובתו לפי פרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי והמבקש חתם על המסירה .המשיבה טוענת כי המסירה נמסרה ע"י שליח שאין לו כל אינטרס בתוצאות המשפט וכי החתימה על אישור המסירה זהה לחתימה של המבקש על תצהירו.

מאחר ובבקשה לביטול פסק- הדין ובתצהיר נטענה טענה של זיוף חתימת המבקש , נקבע דיון במעמד הצדדים ביום 06.09.2015 ,בחקירתו של המבקש הוא חזר על טענותיו כי לא קיבל כתב התביעה , וכי החתימה על אישור המסירה אינה חתימתו . בחקירת מר מוחמד אבו אלהיג'א-השליח מטעם התובעת אשר מסר את כתב התביעה - לא הצביע בוודאות על זהותו של המבקש והיותו אותו אדם אשר חתם לו על אישור המסירה .המשיבה בחקירתה חזרה על האמור בתגובתה .

דיון

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, ולאחר שמיעת עדויותיהם של העדים , הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראה- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).

ביטול מכוח חובת הצדק - כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, למשל בשל העדר המצאה כדין של ההזמנה לדין, אזי הפגם מהווה עילה לביטול פסק הדין, זאת מאחר ולא ניתנה למבקש הזדמנות ראויה להשמיע טענותיו (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 29.10.2000).

בענייננו, לכאורה פסק הדין ניתן כדין לאחר שהוצג בפניי אישור מסירה שבוצע באמצעות שליח הנחזה להיות אישור מסירה כדין (רע"א 10646/02 עדן נ' בית זית- אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית (לא פורסם, 12.11.03). אולם, מאחר ונטענה הטענה כי, החתימה על אישור המסירה, אינה חתימתו של המבקש, ולאחר שעיינתי בחתימה של המבקש על גבי תצהירו וערכתי השוואה בינה לבין החתימה על גבי אישור המסירה, מצאתי הבדל ניכר בין שתי החתימות ,נוסף לכך ,מר מוחמד אבו אלהיג'א , בחקירתו ,לא מסר כי המבקש הוא אותו אדם אשר קיבל לידו כתב התביעה, אני מצטט "במקרה הזה מופיע על האישור מסירה שהחתמתי את הנתבע בעצמו וזה מה שנכון, ב 15.12.14, זה היה בבית. אני לא אומר שמי שיושב בו זה האדם, אלא שמה שכתוב זה קדוש בשבילי ואם רשום שנמסר בכתב ידי אז זה נכון. " (ראה עמ' 5 שורה 24 מהפרוטוקול)