תא"מ 15200-10-14 אל עאמר רהיטים ועיצובים בע"מ נ' חמדו

1.בפניי תביעה כספית, בגדרה עותרת התובעת, חברה העוסקת ביצור ושיווק רהיטים, לחייב את הנתבע לשלם לה את הסך 10,798 ₪ וזאת בגין רהיטים שונים שרכש הנתבע מן התובעת ביום 20.8.2012. עפ"י הנטען, רכש הנתבע רהיטים בשווי כולל של סך 12,500 ₪ ועל חשבון התמורה שילם הוא סך 2,800 ₪. לטענת התובעת, נותר הנתבע חייב לה את הסך 9,700 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הרכישה ועד היום, מגיע לתובעת סך 10,798 ₪- הוא סכום התביעה.

2.התובעת צירפה לכתב התביעה ולתצהיר עדות ראשית מטעמה העתקים של ההזמנה עליה חתום הנתבע, העתק קבלה ע"ס 2,800 ₪ ותעודת משלוח המוכיחה העברת הרהיטים לידי הנתבע ביום 21.8.2012.

3.הנתבע לא כפר בחתימתו על ההזמנה, לא כפר בקבלת הרהיטים, לא כפר בגובה המחיר ואף לא כפר בטענה, כי לא שולם לתובעת חלק מן התמורה (סעיף 3 לכתב ההגנה). טענת ההגנה היחידה של הנתבע היא – ש"מי שחייב לשלם עבור הרהיטים זה אדם בשם ראאף אבו אליהג'א מכפר שעב, וזאת על פי סיכום בין האחרון לבין מנהל התובעת" (סעיף 4 לכתב ההגנה). באשר לזהות החייב, טען הנתבע בסעיף 5 לכתב ההגנה כי "בזמן הרלוונטי לכתב התביעה הוא עבד אצל ראאף אבו אליהיג'א שהינו בעל הנגריה אשר היה חייב לו כספים עבור עבודתו אצלו וסוכם בין הנתבע לבין ראאף- המעביד של הנתבע- לבין מנהל התובעת מר אחמד שראאף - יישלם את מלוא הסכום עבור הרהיט (כך במקור)".

4.המחלוקת אפוא היא בשאלה, האם אכן הוסכם בין מנהל התובעת לבין ראאף אבו אלהיג'א, כי אבו אלהיג'א הוא אשר ישלם את תמורת הסחורה, או שמא הצדדים לא הגיעו להסכם זה, ומי שאמור לשלם בגין הסחורה הוא מי שקיבל אותה ומי שחתום על הזמנתה- דהיינו הנתבע.

5.ביום 10.2.2015 התקיימה ישיבה מקדמית במהלכה הוריתי על זימון ראאף אבו אלהיג'א לישיבת הוכחות אותה קבעתי ליום 8.3.2015. במעמד ישיבת ההוכחות נשמעה עדותו של מר אבו אלהיג'א הנ"ל; עדותו של מנהל התובעת מר אחמד עאמר; עדות הנתבע ועדות העד מטעמו - מר עבד אלרחמן האני.

6.אין חולקין כי הנתבע הזמין את הסחורה, הוא חתם על ההזמה ואינו מתכחש להזמנה או לחתימתו עליה (עדותו בעמוד 5 שורות 14 ו- 15 לפרוטוקול). הנתבע טוען כי ההסכמה המשולשת בין הנתבע, נציג התובעת ואבו אליהיג'א, לפיה אבו אליהיג'א הוא שישלם את תמורת הסחורה כחלק מהתחשבנות בין הנתבע לבין מעסיקו - אבו אלהיג'א, הושגה לפני חתימת הנתבע על ההזמנה (ראו עדות הנתבע בעמ' 5 שורה 12 לפרוטוקול).

7.מאחר והנתבע אינו מתכחש כי הוא, למעשה הזמין את הסחורה, אלא שצד שלישי התחייב לשלם בגינה, ומאחר ומדובר בטענה עובדתית אשר משרתת את האינטרס של הנתבע, מוטל על הנתבע הנטל להוכיח טענה זו. לאחר ששמעתי את הראיות מצאתי כי הנתבע לא הרים את הנטל להוכיח טענתו זו, מן הנימוקים שלהלן:

א.ראשית, אין כל מסמך המוכיח טענה זו, לא התחשבנות בין הנתבע לבין אבו אלהיג'א שמוכיחה כי סכום זה קוזז מן הסכומים המגיעים לנתבע ולא מסמך אחר הקושר את אבו אלהיג'א להסכמה זו.