תא"מ 15180-10-17 שלג נ' בכר

ביום 23.10.2017, אגב דיון בבקשה לביטול עיקול שניתן לבקשת התובעת, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה:

"צו העיקול יישאר על כנו ואולם, הכספים אשר הנתבעת זכאית לקבלם מרוכשת הנכס, נטלי מיגרשווילי, על סך 50,800 ₪, יופקדו בקופת בית המשפט ויישארו מופקדים עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית. הכספים להם זכאית הנתבעת יועברו במישרין מהגב' מיגרשווילי נטלי לקופת בית המשפט".

בית המשפט נתן להסכמות הצדדים תוקף של החלטה.

יובהר כי ברקע להסכמה עמדה תביעה כספית שהגישה התובעת נגד הנתבעת בגין תשלום שכר טרחה. העיקול שהוטל היה בין היתר על כספים להם זכאית הנתבעת, לטענת הצדדים בהליך זה, מהגב' נטלי מיגרשווילי (להלן: צד ג'), כחלק ממחיר דירה שמכרה הנתבעת לצד ג'.

הואיל וצד ג' לא פעלה בהתאם להסכמת הצדדים, הגישה התובעת בקשה לחייב את צד ג' להעביר את הכספים לקופת בית המשפט. הנתבעת מצדדת בבקשה זו, ואילו צד ג' טוענת בתגובה שהגישה כי טרם בשלה העת לשלם לנתבעת את הכספים, ומכאן שאין מקום להעברת הכספים לקופת בית המשפט.

אין בידי להיעתר למבוקש.

הסכמת הצדדים שהושגה ביום 23.10.2017, לא הייתה על דעת צד ג' וצד ג' לא הייתה שותפה להסכמה. מובן גם שדעתה לא נשמעה. לפיכך, בהסכמת הצדדים יש לקרוא – כי צד ג' תעביר את הכספים שבידיה ואשר מגיעים לנתבעת (ועליהם הוטל עיקול), רק כאשר תהיה חייבת לעשות על פי המוסכם בין הצדדים. צד ג' טוענת כי חסרים מספר אישורים שבהעדרם לא קמה עדיין חובה חוזית מצידה להעביר את יתרת התמורה; הנתבעת חולקת על טענות אלו והתובעת מצטרפת לעמדה זו וטוענת כי לחילופין, אין לה התנגדות לכך שהכספים יישארו בשלב זה בנאמנות בידי ב"כ צד ג'.

במצב דברים אלה, ולנוכח חילוקי הדעות, אין מקום לחייב את צד ג' להעביר את התמורה, גם אם מדובר בהעברת הסכום לקופת בית המשפט. בהילוך זה יש משום שינוי מערך ההתחייבויות והזכויות החוזיות בין הנתבעת לצד ג', וברי כי הליך זה של עיקול, במסגרת תביעה שצד ג' אינה צד לה, אינו ההליך המתאים לכך.